זמן קריאה: 2 דקות
קראו והאזינו לאגדה של איזופוס: "החגב והנמלה"
סיכום
שלום חברים מכל העולם!
היום יש לי את העונג לקרוא לך הִיסטוֹרִיָה "החגב והנמלה" של איזופוס
איזופוס (ביוונית עתיקה: Αἴσωπος, Áisōpos; 620 לפנה"ס בקירוב - דלפי, 564 לפנה"ס) היהסופר יווני עתיק, בן דורם של קרויסוס ופיסיסטראטוס (המאה ה-6 לפנה"ס),ידוע בסיפורי האגדות שלו. ליצירותיו הייתה השפעה עצומה על התרבות המערבית: האגדות שלו עדיין פופולריות ומוכרות מאוד כיום. (ויקיפדיה)
בואו נקרא ביחד
גרסה מקורית(תורגם ללטינית על ידי Phaedrus)
צרצר עולים גרולה בקנבת סילבה עלים, מעבדת נמלים חרוצה.
Cicada formicam videt et bestiolae industriam ita vituperat: "נמלה טיפשה, קור ויטאם טואם באופרה דיסיפאס? אגו קונטרה ב- Umbra requiesco, vitam laetam et sine curis ago etagricolturas delecto”.
ב-sedula ant cicadee conemnit עצלות, nec insolentiam curat, sed מתמיד בעבודתו.
Cum autem hiemens venit propter pristinam industriam formicae magna copie micarum est et cum laetitia vivit; צרצר, בניגוד, להזניח את escas שלו no habet et in miseria est.
Tunc formicam הפציר: "Da mihi, quaeso, paucas micas quia famelica sum".
נמלת Sed improvidae cicadae הגיבה: "Antea canebas, בלי קפיצה!".
תרגום מילוליבאיטלקית
פעם שרה ציקדה פטפטנית ביער, בעוד נמלה חרוצה עבדה באדיקות.
הציקדה ראתה את הנמלה ובדרך זו מתחה ביקורת על עבודתה של החיה הקטנה: "נמלה שוטה, למה אתה מבזבז את חייך בעבודה? להיפך, אני נרגע בצל, חי חיים מאושרים ונטולי דאגות וגורם לחקלאים להתעודד".
אולם הנמלה החרוצה בז לעצלות הציקדה ולא שמה לב לחוצפה שלו אלא התמידה בעבודתו.
אולם, כשהחורף מגיע, הודות למחויבותו הקודמת, יש שפע רב של פירורים והנמלה חיה באושר; לציקדה, להיפך, בגלל רשלנותה אין אוכל והיא במצב של אומללות.
ואז היא מתחננת בפני הנמלה: "תן לי כמה פירורים, בבקשה, כי אני רעבה."
אבל הנמלה מגיבה לציקדה התמימה: "קודם שרת, עכשיו אתה רוקד!".
בואו נקשיב ביחד:
לילה טוב וחלומות מתוקים מה-Remigio Ruberto שלך ♥