שם מָשָׁל di questa sera è dedicata alla curiosità dei bambini. I piccoli quando iniziano a parlare fanno tante domande e chiedono il perchè di tutte le cose, anche verso le parole che vedono scritte un pò dappertutto. Sta a noi adulti, insegnare come utilizzare le parole nei momenti e nelle frasi giuste.
קרא איתי
ל חַג הַמוֹלָד, Viola ha ricevuto una scatola magica. E’ una scatola di giocattoli e, all’inizio, non sapeva che fosse magica. Ci sono anche delle lettere di legno, ma Viola non sa come usarle.
למען האמת, ויולה לא ממש יודעת מה זה אותיות. "אִמָא, בשביל מה האותיות?" "משתמשים בהם כדי לחבר מילים. המילים שאנו מבטאים ואלו שאנו כותבים", משיב לה אִמָא. "אנחנו יכולים לכתוב באותיות?" שואלת ויולה. "כן, אנחנו יכולים לכתוב מה שאתה רוצה," עונה ה- אִמָא. היום ויולה בבית, היא לא הולכת לגן. זה צורב לה את הגרון, היא לא יכולה לאכול והיא אפילו לא יכולה לשתות. אִמָא הוא מנחם אותה ובנקודה זו עולה לה רעיון. הוא לוקח את אותיות העץ, מניח אותן זו ליד זו וכותב:
כאב גרון רע
"ראה ויולה, כתבתי מכוער.
ואז כתבתי MAL. כתבתי DI. כתבתי GROAT. כאב גרון רע. "אִמָא, כתוב "לך מכאן כאבי גרון"!". "בסדר," היא אומרת אִמָא. הוא לוקח עוד מכתבים וכותב:
"לך מכאן כאב גרון".
אותיות עץ
La bambina oggi è proprio molto malata.
יש לו חום וגם קצת דלקת אוזניים. "אִמָא, כואבות לי האוזניים!” צועקת הילדה הקטנה. "בוא נרשום את זה"!, אומר ה אִמָא. עם אותיות עץ אחרות הוא כותב:
כאב אוזניים רע.
"אִמָא, זה עוד לא עבר”, אומרת הילדה. "אפשר להשאיר את המילים שכתבת? האם אתגבר על זה אם נעזוב את הכתיבה? " "אתה תתגבר על זה כי נתתי לך את התרופה",עונה את אִמָא. "עם זאת, אנו משאירים את המילים הקטנות שלנו כפי שהן. נוריד אותם כשתבריא." יום אחד עובר, עוד יום ועוד יום.
אותיות העץ ומילות הקסם נשארות על שולחן חדר השינה, כי לוויולה עדיין יש חום, כאב גרון ואוזניים. ביום הרביעי, לעומת זאת, ויולה מרפאה.
אִמָא הוא הבטיח שכשהוא יהיה בריא הוא יכול להזמין את חברתו בטי לשחק עםחדר בובות וארגז צעצועים.
"אִמָא, אני נרפא עכשיו. מה עושים עם מילות הקסם?" "מה אתה רוצה לעשות? נחזיר את המכתבים בחזרה?" "אִמָא, אני יכול לכתוב הודעה לבטי?". "כמובן, הוא יראה את זה ברגע שהוא ייכנס לחדר השינה שלך. מה אנחנו כותבים?". "בטי היקרה, שחק איתי. כאב גרון, אל תחזור". “Mi sembra un bel messaggio”.
אִמָא הוא לוקח את אותיות העץ, הופך אותן שוב ושוב וכותב:
