חג המדונה של קסטלפטרוסו

Tempo di lettura: 8 minuti

חג המדונה של קסטלפטרוסו

La Beata Vergine, che certamente accompagna la Chiesa e la cristianità nei secoli, sin da quando l’umanità le fu affidata da Gesù Cristo sulla Croce, indicando lei come madre degli uomini, è apparsa tante volte, in posti, tempi e modalità diverse, sempre a sollecitare la speranza e la fede nel suo Divino Figlio.

Le apparizioni

Le Apparizioni più conosciute e riconosciute tali dalla Chiesa, sono: quella di Caravaggio nel 1432, alla contadina Giovannetta de’ Vacchi; quella di Guadalupe in Messico all’indio s. Juan Diego nel 1548; quella del 1830 a Parigi, alla suora Figlia della Carità, s. Caterina Labouré; quella di La Salette in Francia nel settembre 1846, ai due pastorelli Maximin Giraud e Mélanie Calvat; quella di Lourdes nel 1858 all’umile santa Bernadetta Soubirous; quella di Fatima nel 1917 ai tre pastorelli Lucia dos Santos, Giacinta e Francesco Marto.

לאלה עלינו להוסיף את הופעתה של המדונה ב-22 במרץ 1888, שחזרה על עצמה גם ב-1 באפריל באזור בלתי נגיש של עיריית קסטלפטרוסו (איסרניה) במוליזה.
גם הפעם, כמו בכל שאר ההתגלויות, הבתולה מתגלה לאנשים צנועים, שבמקרה זה היו שתי איכרים מהעיירה הנ"ל, ביביאנה צ'יצ'ינו וסרפינה ולנטינו.

אנו מספרים בקצרה על האירוע; שתי האיכרות ביביאנה בת 35 וסרפינה בת 34, לא נשואה, ב-22 במרץ 1888 נמצאות בצד של מונטה פטאלצ'יה, בכפר הקטן והנידח 'צ'זה טרא סאנטי', של הכפר הקטן והציורי קסטלפטרו, השוכן. על גבעה סלעית בגובה 872 מ'. מעל פני הים, בין האגנים של נהרות ביפרנו ווולטורנו; הם מחפשים כבש קטן, חסר בזמן שהם היו עסוקים בעידר פיסת אדמה, כאשר ביביאנה נמשכת בלהבה שמגיעה ממערה, מתקרבת ורואה חזיון שמימי מבקע בפליאה.

La Vergine semi inginocchiata, con le mani allargate e gli occhi rivolti al cielo, sta in atteggiamento d’implorazione e di offerta, ai suoi piedi giace Gesù morto, steso e coperto di sangue e piaghe.

Serafina

סרפינה, לעומת זאת, לא רואה כלום, אבל עשרה ימים לאחר מכן, ב-1 באפריל, חג הפסחא, אתה חוזר למקום, ההופעה חוזרת על עצמה והפעם גם סרפינה יכולה לראות אותה. בתולה לא מדברת ולא משאירה הודעות.
La notizia dell’apparizione si diffonde subito in Castelpetroso e man mano in tutti i paesi e regioni vicine, provocando l’affluire di folle di pellegrini commossi, diretti alla grotta di ‘Cesa tra Santi’.

אסור לשכוח שכמה עשורים קודם לכן הופיעה גבירתנו בלה סאלט לשני ילדי רועים ובלורד, ועוררה בעולם הקתולי של המאה התשע-עשרה רגש רב ולהט רב והתעוררות רוחנית, שעדיין נמשכת.

Molise

Ora avveniva anche nel povero e montuoso Molise e già pochi giorni dopo a ‘Cesa tra Santi’, in un solo giorno, arrivarono circa 4.000 pellegrini, più del doppio degli abitanti di Castelpetroso. La Chiesa non poteva non essere coinvolta e informato dei fatti, il vescovo di Bojano, nella cui diocesi ricadeva Castelpetroso, mise subito sotto il controllo ecclesiastico il luogo delle apparizioni, e nello stesso tempo indisse una prima istruttoria, onde effettuare indagini sulle presunte apparizioni.

כמה חודשים לאחר מכן, האפיפיור ליאו ה-13 עצמו הזמין אותו לבצע סיור של מערת ההתגלות, מטעם הכס הקדוש, וכך ב-26 בספטמבר 1888 הבישוף מונס. פרנצ'סקו פלמיירי הלך למערה והתכנס בתפילה, גם לו היה החן לראות את הבתולה בתנוחה שתוארה על ידי שתי האיכרים.

הדו"ח שלאחר מכן שולל תופעות של היסטריה או אשליה, ומקבל את ההתגלות כתופעות של תוכנית אלוהית. העיתונות של אותה תקופה נתנה בולטות רבה לתופעות של קסטלפטרוזו, קודם כל מגזין מריאן: "Il Servo di Maria" מבולוניה, שהמשיך להתעניין גם מאוחר יותר בחידושים שנרשמו במוליס.

Tubercolosi

Anzi il direttore della rivista, Carlo Acquaderni, (fratello di Giovanni Acquaderni, fondatore nel 1867 dell’Azione Cattolica maschile) nel novembre del 1888 si recò alla rupe benedetta, insieme al figlio Augusto, irrimediabilmente condannato a morire per la tubercolosi ossea, allora incurabile; con la fede del padre disperato, aveva la speranza di una guarigione miracolosa e il suo desiderio, avvalorato da una fede sincera, salda, vera, venne esaudito e Augusto guarì miracolosamente, dopo che ambedue videro dalla solita crepa della roccia, la stessa visione all’interno della grotta e dopo aver bevuto l’acqua sgorgata da una piccola polla, nei pressi della rupe, dopo le prime Apparizioni.

מאותו יום הפך קרלו אקוודרני לנושא הדגל והמקדם, בהרמוניה עם הבישוף פלמיירי, להקים קפלה או תפילה במקום הקדוש. בשנים הבאות, אנשים משפיעים אחרים או מאמינים פשוטים יכלו לראות את אותה הופעה, מהבקע שמעל למערה, עטופה תמיד בתוכה באור מסנוור.

Il Papa

Il Papa informato dal vescovo, approvò l’idea e il direttore attraverso la sua rivista, cominciò un’opera d’informazione, sensibilizzazione, raccolta di fondi, per la costruzione di un Santuario e già nel febbraio 1890 l’ing. Francesco Gualandi di Bologna, avuto l’incarico, consegnò il progetto ed i disegni del nuovo Tempio.
לאור החספוס של המקום, שאינו נגיש בקלות, הוחלט לבנות את המקדש מעט יותר למטה, לכיוון בסיס ההר; האבן הראשונה הונחה ב-28 בספטמבר 1890, על ידי הבישוף פרנצ'סקו פלמיירי, בנוכחות כ-30,000 מאמינים, באווירה של אמונה ושמחה עזה.
אולם באתר ההתגלות הוקמה בשנת 1948 קפלת אבן שהחליפה את מבנה העץ המקורי.

Il Santuario dell’Addolorata

היכל גבירתנו של הצער נבנה בהנחות המאמינים, המחויבות האדריכלית הגדולה של העבודה, העוני של האזור ושל הדיוקסיה, הביאו לכך שתקופות של עבודה אינטנסיבית ומהירה מתחלפות בזמנים של הפרעות ומשבר כלכלי. עבור הבנייה.

אבל ההשגחה הציבה את התערבותו ולמרות שזה לקח יותר מ-80 שנה, המקדש יכול להיחשב גמור ולכן נחנך ב-21 בספטמבר 1975. בינתיים, ב-6 בדצמבר 1973, הכריז האפיפיור פאולוס השישי עם הצו שלו על בתולת הצער של קסטלפטרוסו, הפטרונית השמימית של מוליסה.
המקדש שבולט על צלע הר פטאלצ'יה, בגובה 8oo הר. מעל פני הים, הוא מפואר במבנהו ובמראהו המבודד כולו באבן לבנה מקומית, במיוחד לבאים מכביש המדינה המוביל מאיסרניה לקמפובסו והלאה.

La pianta del Tempio, simboleggia un cuore (parte centrale) trafitto dalle sette spade dei dolori di Maria, rappresentate dalle sette cappelle poste a raggiera; lo stile è neogotico e tutto, esterno ed interno, invita al raccoglimento; nella Cappella maggiore vi è il trono dell’Addolorata con Gesù morto, nell’atteggiamento visto nelle Apparizioni, che è quello del dolore corredentivo di Maria, la sofferenza che le lacera il cuore e la sua offerta di madre sublime ed eroica.

La cupola, le guglie, i campanili, gli archi, i mosaici, le vetrate, l’organo, i marmi pregiati e poi la statua in bronzo riproducente l’Apparizione, la grande Croce monumentale di sette metri, la recente scultorea “Via Matris”, è tutto un inno artistico in omaggio alla Vergine, che pur tacendo, con la sua posizione di offerta al Padre del suo Figlio, ha detto più che se avesse parlato.

Del resto queste sue Apparizioni silenziose di Castelpetroso, possono essere associate al fenomeno prodigioso delle lacrime versate dalla statuetta di Siracusa nel 1953; un modo diverso di dimostrare il dolore di Maria, per i peccati del mondo e quindi della necessità della Redenzione, tramite il sacrificio salvifico di Gesù e del suo Cuore di madre.

Bisogna dire che le raffigurazioni dell’Addolorata nell’arte e nella devozione popolare, sono state sempre in abito scuro rappresentante il lutto, il sorreggere in grembo Gesù morto, per simboleggiare il dolore straziante materno, il cuore trafitto dalla spada, profetizzato da Simeone al Tempio ebraico; ma qui a Castelpetroso, Maria è apparsa in atteggiamento regale di maternità sacerdotale, semi inginocchiata senza stringere il Figlio morto, ma con le braccia aperte e lo sguardo rivolto in alto, ella offre Gesù al Padre, quale vittima di espiazione per i peccati umani.

Giovanni Paolo II

Il 19 marzo 1995 Papa Giovanni Paolo II, ha visitato il Santuario e reso omaggio alla Vergine Addolorata, della quale è tanto devoto; la realizzazione della prima cappella, fu offerta negli anni Cinquanta, dai fedeli della diocesi di Cracovia. La sua presenza ha dato una conferma certa, dopo più di un secolo, alla meravigliosa Apparizione e al suo silenzioso messaggio.

Dal febbraio 1993, il Santuario è affidato alle cure pastorali, liturgiche e della stampa di un periodico, a due giovani Comunità religiose, scaturite dal secolare albero francescano: i Francescani e le Francescane dell’Immacolata, fondate da padre Stefano Manelli negli anni Ottanta; mentre le opere assistenziali per i pellegrini, e l’orfanotrofio, sorte attorno al Santuario, sono affidate alle ‘Piccole Discepole’ di Marino (Roma).

מחבר: אנטוניו בורלי מקור © santiebeati.it

עזרו לנו לעזור!

בתרומתך הקטנה אנו מעלים חיוך לחולי סרטן צעירים

---