קרא והאזין ל-The Word of 15 בספטמבר 2022

סיכום

מריה הקדושה של הצער, אנדרטה

קריאה ראשונה

הוא למד ציות והפך לגורם לישועה נִצחִי.

מהמכתב אל העברים
העבר 5.7-9

המשיח, nei giorni della sua חַיִים terrena, offrì preghiere e suppliche, con forti grida e lacrime, a אלוהים che poteva salvarlo da מוות e, per il suo pieno abbandono a lui, venne esaudito.

למרות ש בֵּן, למד ציות ממה שסבל, ובשלמות, הפך לגורם לישועה נצחית לכל המצייתים לו.

החרב של אלוהים.

תהילים תשובה
מתוך פס' 30 (31)

R. Salvami, ג'ֶנטֶלמֶן, per la tua רַחֲמִים.

בך, אדוני, מצאתי מחסה,
לעולם לא אתאכזב;
difendimi per la tua giustizia.
השאיל את אוזנך אלי. ר.

בוא מהר לשחרר אותי.
תהיה בשבילי סלע מקלט,
מקום מבוצר שמציל אותי.
בשביל הצוק שלי והמבצר שלי אתה,
בשמך תנחה אותי והוביל אותי. ר.

שחרר אותי מהמלכודת שהטילו לי,
כי אתה ההגנה שלי.
בידיך אני מפקיד את רוחי;
tu mi hai riscattato, Signore, Dio fedele. R.

אבל אני בוטח בך, אדוני;
dico: «Tu sei il mio Dio,
ימי בידיים שלך."
שחרר אותי מ יד של אויבי
ומרודפי. ר.

כמה גדול טובך, אדוני!
אתה שומר את זה למי שמפחד ממך,
la dispensi, davanti ai figli dell’uomo,
לאלו שמוצאים בך מחסה. ר.

רצף [אופציונלי]
[Addolorata, in בוכה                                 [Stabat Mater dolorósa
la אִמָא sta presso la Croce                   iuxta crucem lacrimósa,
da cui pende il Figlio.                                 dum pendebat fílius.

שקוע בייסורי מוות Cuius ánimam geméntem,
נאנק במעמקי הלב contristátam et doléntem
נוקב בחרב. pertransívit gladius.

כמה גדול הכאב O quam tristis et afflícta
della benedetta fra le donne, fuit illa benedícta
אמא של היחיד! Mater Unigeniti!

האם הרחומה בוכה Quae maerébat et dolébat,
מתבונן בפצעים pia Mater, dum vidébat
del divino suo Figlio. Nati poenas íncliti!

מי יכול להימנע מלבכות Quis est homo, qui non fleret,
davanti alla Madre di Cristo Matrem Christi si vidéret
בכל כך הרבה ייסורים? בתביעה כזו?

מי שלא יכול להרגיש כאב Quis non posset conristári,
לפני האם כריסטי מאטרם קונטנמפלרי
che porta la morte del Figlio? doléntem cum filio?

על חטאי עמו Pro peccátis suae gentis
היא רואה יֵשׁוּעַ בייסורים vidit Iesum in torméntis
של עינויים קשים. et flagellis subditum.

עבורנו היא רואה את Vidit suum dulcem natum מת
il dolce suo Figlio, moriéndo desolátum,
לבד, בשעה האחרונה. dum emisit spiritum.

הו אמא, מקור של אהבה, איה מאטר, פונס אמוריס,
תן לי לחיות את מות הקדושים שלך, אני מרגיש וים דולוריס
לגרום לי לבכות את הדמעות שלך. למען האמת, זה טוב!

לגרום ללב שלי לשרוף. Fac, ut árdeat cor meum
nell’amare il Cristo-Dio, in amándo Christum Deum,
per essergli gradito.] ut sibi compláceam.]

אנא, אם הקדושה: סנקטה מאטר, אסטודי אגס,
טבועים בלבי צלבי תאנה צלבים
le piaghe del tuo Figlio. cordi meo válide.

הצטרף אלי בכאב שלך נולדת פגיע,
per il Figlio tuo divino tam dignáti pro me pati,
שרצה לסבול בשבילי. poenas mecum divide.

תן לי לבכות איתך Fac me vere tecum flere,
il Cristo crocifisso crucifíxo condolére
כל עוד אני חי. donec אגו vixero.

הישאר תמיד קרוב אליך Iuxta crucem tecum stare
piangendo sotto la לַחֲצוֹת: et me tibi sociáre
זה הלוואי. בפלנקטו הלוואי.

הו בתולה, קדושה בין בתולות, בתולה בתולה פרקלארה,
non respingere la mia תְפִלָה, mihi iam non sis amára:
e accogli il mio pianto di figlio. fac me tecum plángere.

Fammi portare la morte di Cristo, Fac, ut portem Christi mortem,
להשתתף בסבלותיו, passiónis fac consórtem,
מעריץ את פצעיו הקדושים. et plagas recólere.

Ferisci il mio לֵב con le sue ferite, Fac me plagis vulnerári,
הצמיד אותי לצלב שלו, פנה אליי קרוס
inèbriami del suo sangue. et cruóre Fílii.

בשובו המפואר Flammis ne urar succénsus,
הישאר, הו אמא, לצידי, בשבילך, בתולה, sim defénsus
הצילו אותי מנטישה נצחית. in die judicii.

O Cristo, nell’ora del mio passaggio Christe, cum sit hinc exíre,
fa’ che, per mano a tua Madre, da per matrem me venire
אני מגיע למטרה המפוארת. אד פאלם ויקטוריה.

כשהמוות ממוסס את גופי כשקורפוס מווריאטור,
aprimi, Signore, le porte del שָׁמַיִם, fac, ut animae donétur
קבלו אותי אל ממלכת התהילה שלכם. תהילת גן עדן.

הצהרת הבשורה

הללויה, הללויה.

אשרי הבתולה מרי,
perché senza לָמוּת meritò, sotto la croce del Signore,
כף יד הקדושים.

אלואיה.

בְּשׂוֹרָה

Ecco tuo figlio! Ecco tua madre!

המילה של 15 בספטמבר 2022 — דבר ה-15 בספטמבר 2022 4

מ ה בְּשׂוֹרָה secondo ג'ון
יוחנן 19:25-27

In quel tempo, stavano presso la croce di Gesù sua madre, la sorella di sua madre, Maria madre di Clèopa e Maria di Màgdala.
Gesù allora, vedendo la madre e accanto a lei il discepolo che egli amava, disse alla madre: «Donna, ecco tuo figlio!».

ואז אמר לתלמיד: "הנה אמך!"
ומאותה שעה קיבל אותה התלמיד עמו.

דבר ה'.

Guerrico d'Igny המבורך (בערך 1080-1157)

אב המנזר הציסטרסיאני

נאום ראשון להנחה; PL 185A, 187

"הנה אמא שלך"

Maria ha generato un figlio; e come è l’unico Figlio del אַבָּא nei cieli, così è l’unico figlio di sua madre sulla terra. (…)

Tuttavia questa unica madre vergine, che ha avuto la gloria di dare alla luce l’unico Figlio di Dio, abbraccia questo stesso Figlio in tutte le membra del suo Corpo e non si vergogna di essere chiamata madre di tutti coloro in cui riconosce il Cristo già formato o che sta per essere formato.

Eva, che ha lasciato in eredità ai suoi figli la condanna a morte prima ancora che nascessero, è stata chiamata “la madre dei viventi” (Gen 3,20). (…) Ma poiché non rispondeva al significato del suo nome, è Maria a renderne reale il mistero. Come la Chiesa di cui è simbolo, è la madre di tutti coloro che sono rinati alla vita.

È veramente la madre della Vita che dà vita a tutti gli uomini; e generandola ha in qualche modo rigenerato tutti coloro che ne avrebbero vissuto. Questa benedetta madre di Cristo, che sa di essere la madre dei cristiani a causa di questo mistero, si mostra anche come loro madre con la cura e l’affetto che dimostra loro.

Non è dura nei loro confronti, come se non fossero suoi. Il suo grembo, una volta fecondato ma non esaurito, non cessa di portare il פרי della bontà. “Il frutto benedetto del tuo seno” (Lc 1,42), dolce madre, ti ha lasciata ricolma di inesauribile bontà: nato da te una volta, rimane in te sempre.

מילים של אבא קדוש

Il tuo pianto, o Madre, smuova i nostri cuori induriti. Le lacrime che per noi hai versato facciano rifiorire questa valle che il nostro odio ha prosciugato. E mentre il rumore delle armi non tace, la tua preghiera ci disponga alla pace.

Le tue mani materne accarezzino quanti soffrono e fuggono sotto il peso delle bombe. Il tuo abbraccio materno consoli quanti sono costretti a lasciare le loro case e il loro Paese. Il tuo Cuore addolorato ci muova a compassione e ci sospinga ad aprire le porte e a prenderci cura dell’umanità ferita e scartata.

Santa Madre di Dio, mentre stavi sotto la croce, Gesù, vedendo il discepolo accanto a te, ti ha detto: «Ecco tuo figlio» (Gv 19,26): così ti ha affidato ciascuno di noi. Poi al discepolo, a ognuno di noi, ha detto: «Ecco tua madre» (v. 27). Madre, desideriamo adesso accoglierti nella nostra vita e nella nostra storia. In quest’ora l’umanità, sfinita e stravolta, sta sotto la croce con te. E ha bisogno di affidarsi a te, di consacrarsi a Cristo attraverso di te. […]

Accogli questo nostro atto che compiamo con אמון e amore, fa’ che cessi la מִלחָמָה, provvedi al עוֹלָם la pace. Il sì scaturito dal tuo Cuore aprì le porte della storia al Principe della pace; confidiamo che ancora, per mezzo del tuo Cuore, la pace verrà. A te dunque consacriamo l’avvenire dell’intera מִשׁפָּחָה umana, le necessità e le attese dei popoli, le angosce e le speranze del mondo.

Attraverso di te si riversi sulla Terra la divina Misericordia e il dolce battito della pace torni a scandire le nostre giornate. Donna del sì, su cui è disceso lo Spirito Santo, riporta tra noi l’armonia di Dio. (Consacrazione al Cuore Immacolato di Maria, 25 marzo 2022)

Ultimo aggiornamento: 6 Giugno 2023 – 17.51 by רמיגיוס רוברט