זמן קריאה: 6 דקות

מריה הקדושה של הצער (זיכרונות)

La devozione alla Mater Dolorosa, molto diffusa soprattutto nei Paesi del Mediterraneo, si sviluppa a partire dalla fine dell’XI secolo. Solo Papa Pio VII nel 1814 la introdusse nel calendario liturgico romano fissandola al 15 settembre, il giorno successivo alla festa dell’Esaltazione della santa Croce.

Testimonianza di questa devozione è lo Stabat Mater, attribuito a Jacopone da Todi (1230-1306), in quale compose le “לאודי".Nel XV secolo troviamo le prime celebrazioni liturgiche su Maria addolorata “ritta” ai piedi della Croce.

Da non dimenticare che nel 1233 sorse l’Ordine dei frati “Servi di Maria” che molto contribuì nella diffusione del culto dell’Addolorata, tanto che nel 1668 fu loro permesso di celebrare la Messa votiva dei sette Dolori di Maria.

Nel 1692, papa Innocenzo XII autorizzò la celebrazione la terza domenica di settembre, ma fu solo una tappa poiché il 18 agosto 1714, la celebrazione venne trasferita il venerdì precedente la domenica delle Palme. Il 18 settembre 1814, Pio VII estese la festa liturgica a tutta la Chiesa, riportandola alla III domenica di settembre. Pio X (+1914) la fissò al 15 di settembre, il giorno dopo della festa dell’Esaltazione della santa Croce, non più con il titolo di “Sette dolori” ma “Beata Vergine Maria addolorata”.

In quel tempo, stavano presso la Croce di Gesù sua madre, la sorella di sua madre, Maria madre di Cleopa e Maria di Magdala. Gesù allora, vedendo la madre e accanto a lei il discepolo che egli amava, disse alla madre: “Donna, ecco tuo figlio!”. Poi disse al discepolo: “Ecco tua madre!”. E da quell’ora il discepolo l’accolse con sé(י"ט, 25-27).

הסתמכות

ישוע, כשהוא רואה את אמו, מפקיד אותה בידי התלמיד האהוב. כמעט מעין נטייה סופית של ישו, הוא הופך את מרים לאמא של התלמיד, והופך את התלמיד לבנה של האם: "הוא קיבל אותה בברכה בין חפציו", כלומר בהוויה האינטימית שלו, במה שהוא הכי יקר לו. ישוע אינו משאיר את האם לבדה, הוא מפקיד אותה בטיפולו של התלמיד האהוב. מאלה שהלכו אחריו עד הסוף.

אִשָׁה

זה אותו השם שמשתמשים בו בקאנה, כמעט כאילו כדי לחבר בין שתי הסצנות: בקנא, שעתו עדיין לא הגיעה. על הצלב, כן. הצלב הופך למציאות של מה שנחשף בקאנה. אבל בתואר הזה "אישה", ישוע מתייחס לחוה: "היא תיקרא אישה" (בראשית ב':23): מרים חוה החדשה.

תַלמִיד

האם מופקדת בידי התלמיד. אבל המסורת מרמזת לנו שכל הכנסייה נמצאת בתלמיד הזה. מרי מופקדת בידי הכנסייה, והכנסייה מופקדת בידי מרי, אם ישוע, תלמידו הראשון של בנה.

אמא ותלמיד

Maria è per noi tutti Madre del Figlio Gesù, nostro Signore. Ma altresì è Discepola del Maestro, colei che meglio di tutti può aiutarci a crescere alla Scuola del Figlio. Colei che più di tutti ha saputo restare fedele alla Scuola, “ritta” fino sotto la Croce. Una fedeltà che si è fatta martirio interiore: “Anche a te una spada trafiggerà l’anima”, le preannunziò Simeone.

מקור © חדשות הוותיקן – Dicasterium pro Communicatione

ההתמסרות למריה הבתולה של הצער, שמקורה במדרגות של בְּשׂוֹרָה, המדבר על נוכחותה של מריה הבתולה בגולגולת, קיבל עקביות מיוחדת החל מסוף המאה ה-11 והיה מבשר לחגיגה הליטורגית, שהוקמה מאוחר יותר.

ה "Liber de passione Christi et dolore et planctu Matris eius" מאת אדם לא ידוע (מיוחס בטעות לס. ברנרדו), מהווה את תחילתה של ספרות, המובילה לחיבור בשפות שונות של "Pianto della Vergine".

עדות למסירות זו היא הפופולריות מאוד"סטבט מאטר” בלטינית, מיוחסת לג'קופון דה טודי, שגם הלחין את ה"לאודי" המפורסם בשפת העם; מתוך מסירות נפש זו נבע החג של "שבעה צערי מריה הקדושה ביותר." במאה החמש עשרה היו החגיגות הליטורגיות הראשונות על "חמלה של מרי" למרגלות הצלב, מוצב בזמן התשוקה.

באמצע המאה ה-13, בשנת 1233, קם מסדר האחים בפירנצהמשרתיה של מרי”, fondato dai SS. Sette Fondatori e ispirato dalla Vergine. L’Ordine, che già nel nome si qualificava per la devozione alla Madre di Dio, si distinse nei secoli per l’intensa venerazione e la diffusione del culto dell’Addolorata; il 9 giugno del 1668, la S. Congregazione dei Riti permetteva all’Ordine di celebrare la Messa votiva dei sette Dolori della Beata Vergine, facendo menzione, nel decreto, che i Frati dei Servi portavano l’abito nero in memoria della vedovanza di Maria e dei dolori che essa sostenne nella passione del Figlio.

לאחר מכן, אישר Pp Innocent XII, ב-9 באוגוסט 1692, את חגיגת שבעת הצער של הבתולה הקדושה ביום ראשון השלישי של ספטמבר.

אבל לחגיגה היו עדיין שלבים, כשהכת התפשטה; ב-18 באוגוסט 1714 אישרה הקהילה הקדושה חגיגת שבעת צערי מריה, יום שישי לפני יום ראשון של הדקלים והאפיפיור פיוס השביעי, ב-18 בספטמבר 1814, הרחיב את החג הליטורגי של יום ראשון השלישי של ספטמבר לכל הכנסייה, עם הכללה לוח השנה הרומי.

לבסוף, פיוס הקדוששבעה צער", אבל יותר מתאים כמו"מריה הקדושה של הצער".

זכרה של בתולת הצער (בלטיניתמאטר דולורוזה) chiama a rivivere il momento decisivo della storia della salvezza e a venerare la Madre associata alla passione del figlio e vicina a lui innalzato sulla croce. La sua maternità assume sul calvario dimensioni universali presentandosi come la nuova Eva, perché, come la disobbedienza della prima donna portò alla morte, così la sua mirabile obbedienza porti alla vita.

I Sette Dolori di Maria, corrispondono ad altrettanti episodi narrati nel Vangelo:

1. נבואתו של שמעון הקשיש, כאשר ישוע הובא לבית המקדש «...וגם חרב תפלור את נשמתך» (לק ב,35).

2.     La Sacra Famiglia è costretta a fuggire in Egitto « Giuseppe, destatosi, prese con sé il Bambino e sua madre nella notte e fuggì in Egitto» (מט ב':14).

3. גילויו של ישו בן שתים עשרה בבית המקדש בירושלים «...Ecco, tuo padre e io, angosciati, ti cercavamo» (לק ב,48).

4. מריה הנוגה פוגשת את ישו נושא הצלב בדרך לגולגולתא.

5.     La Madonna ai piedi della Croce in piena adesione alla volontà di Dio, partecipa alle sofferenze del Figlio crocifisso e morente.  

6. מרי מברכת אל זרועותיה את בנה המת שהודח מהצלב.

7. מרים מפקידה את גופתו של ישוע על הקבר, ממתינה לתחיית המתים.

מקורות עיקריים: vangelodelgiorno.org, santiebeati.it; wikipedia.org ("RIV").

Beata Vergine Maria Addolorata
מרי הצער

תרום את ה-5x1000 שלך לעמותה שלנו
זה לא עולה לך כלום, זה שווה לנו המון!
עזרו לנו לעזור לחולי סרטן קטנים
אתה כותב:93118920615

כתבות אחרונות

Dio Padre
23 Aprile 2024
La Parola del 23 aprile 2024
argyle socks, feet, red shoes, scarpette rosse e calzettoni
22 Aprile 2024
Le scarpette rosse
la porta di Dio
22 Aprile 2024
La Parola del 22 aprile 2024
un tranviere, un vigile urbano, un ferroviere, e un fornaio che ridono insieme
21 Aprile 2024
Non per tutti è domenica
pecore e capre
21 Aprile 2024
La Parola del 21 aprile 2024

אירועים קרובים

×