זמן קריאה: 9 דקות

כסאו של פטרוס השליח הקדוש - מתוך הכנסייה של בנדיקטוס ה-16 (22 בפברואר 2006)

אינדקס תוכן

סיכום

מדיטציה על הנושא: "הכיסא של פטרוס, מתנת המשיח לכנסייתו"

אחים ואחיות יקרים!

הליטורגיה הלטינית חוגגת היום את חג הכיסא של פטרוס הקדוש. זוהי מסורת עתיקה מאוד, שהעידה ברומא מאז המאה ה-4, שבה מודים לאלוהים על המשימה שהופקדה על השליח פטרוס וממשיכיו. שם"שולחן המורה", פשוטו כמשמעו, הוא מקום מושבו הקבוע של הבישוף, הממוקם בכנסיית האם של דיוקסיה, אשר מסיבה זו נקראת "קָתֶדרָלָה", והוא הסמל לסמכותו של הבישוף, ובמיוחד, ל" שלומאגיסטריום"כלומר, על ההוראה האוונגליסטית שהוא, כיורשו של השליחים, נקרא לשמור ולהעביר לקהילה הנוצרית.

כאשר הבישוף משתלט על הכנסייה המסוימת שהופקדה בידיו, הוא, נושא את המדרש ואת המטה הפסטורלי, יושב על הכיסא. מאותו מושב ידריך, כמורה ורועה צאן, את דרכם של המאמינים, באמונה, בתקווה ובצדקה.

מה, אם כן, היה ה"שולחן המורה"של פטרוס הקדוש? הוא, שנבחר על ידי המשיח בתור"סלע"שעליו לבנות את הכנסייה (ראההרט"ז, י"ח), החל את כהונתו בירושלים, לאחר עליית ה' וחג השבועות. הראשון"אֲתַר"של הכנסייה היה ה-Cenacle, וסביר להניח שבחדר ההוא, שבו התפללה גם מרים, אמו של ישו, יחד עם התלמידים, שמור מקום מיוחד לשמעון פטרוס.

לאחר מכן, מושבו של פטרוס הפך לאנטיוכיה, עיר השוכנת על נהר האורונטס, בסוריה, כיום בטורקיה, באותה תקופה המטרופולין השלישי של האימפריה הרומית אחרי רומא ואלכסנדריה במצרים. של העיר ההיא, שבישרו ברנבא ופאולוס, שם "בפעם הראשונה נקראו התלמידים נוצרים"(בְּ11, 26), שם נולד השם נוצרים עבורנו, פטרוס היה הבישוף הראשון, עד כדי כך שהמרטירולוגיה הרומית, לפני הרפורמה בלוח השנה, סיפקה גם חגיגה ספציפית של כיסא פטרוס באנטיוכיה.

משם הובילה ההשגחה את פטרוס לרומא. אז יש לנו את המסע מירושלים, הכנסייה המתהווה, אל אנטיוכיה, המרכז הראשון של הכנסייה שנאסף מהפגאנים ועדיין מאוחד עם הכנסייה שהגיעה מהיהודים. ואז פיטר נסע לרומא, מרכז האימפריה, סמל של "אורביס"-ל'"אורבס" המבטא את "אורביס"הארץ - שם סיים את מסעו בשירות הבשורה במיתת קדושים. מסיבה זו, כס רומא, שזכה לכבוד הגדול ביותר, לקח על עצמו גם את הנטל שהפקיד ישו בידי פטרוס לעמוד לשירות כל הכנסיות המסוימות למען הבנייה והאחדות של כל עם האלוהים.

הכס ברומא, לאחר ההגירות הללו של פטרוס הקדוש, הוכר אפוא כזה של יורשו של פטרוס, וה"שולחן המורה"של הבישוף שלה הוא ייצג את זה של השליח שהוזמן על ידי ישו להאכיל את כל עדרו. האבות העתיקים ביותר של הכנסייה מעידים על כך, כמו אירניאוס הקדוש, הבישוף של ליון, אך שהגיע מאסיה הקטנה, אשר במסכתונגד כפירה, מתאר את כנסיית רומא כ"הגדול והוותיק ביותר, המוכר לכל; ... נוסדה והוקמה ברומא על ידי שני השליחים המפוארים ביותר פטרוס ופאולוס"; ומוסיף:"הכנסייה האוניברסלית, כלומר המאמינים שנמצאים בכל מקום, חייבת להסכים עם הכנסייה הזו, בשל עליונותה הבולטת"(ג', ג, 2-3).

טרטוליאנוס, מצידו, מעט מאוחר יותר, קובע:"הכנסייה הזו של רומא, כמה היא מבורכת! השליחים עצמם הם ששפכו עליה את כל הדוקטרינה בדמם".(מרשם האפיקורסים, 36). הכיסא של הבישוף של רומא מייצג אפוא לא רק את שירותו לקהילה הרומית, אלא את משימתו להנחות את עם אלוהים כולו.

לחגוג את"שולחן המורה"של פטרוס, כפי שאנו עושים היום, פירושו אפוא לייחס לו משמעות רוחנית חזקה ולהכיר בו סימן מיוחס של אהבת האל, הרועה הטוב והנצחי, שרוצה לאסוף את כל הכנסייה שלו ולהדריך אותה בדרך של ישועה. בין העדויות הרבות של האבות, אני רוצה לדווח על זו של ג'רום הקדוש, שנלקחה ממכתב שנכתב לבישוף של רומא, מעניינת במיוחד משום שהיא מתייחסת מפורשת בדיוק ל"שולחן המורה"של פיטר, המציג אותו כמקלט בטוח של אמת ושלום.

כך כותב ג'רום:"החלטתי להתייעץ עם יו"ר פטרוס, היכן שנמצאת אותה אמונה שפי שליח התעלה; אני בא עכשיו לבקש הזנה לנפשי שם, שם קיבלתי פעם את לבוש המשיח. אני לא נוהג אחר ראשוניות אחרת מזו של המשיח; מסיבה זו שמתי את עצמי בקשר עם האושר שלך, כלומר עם הכיסא של פיטר. אני יודע שהכנסייה בנויה על הסלע הזה"(האותיותאני, 15, 1-2).

אחים ואחיות יקרים, באפסיס של בזיליקת פטרוס הקדוש, כידוע, יש את האנדרטה לכיסא השליח, יצירה בוגרת של ברניני, שנוצרה בצורת כס מלכות גדול מברונזה, הנתמכת על ידי פסליהם של ארבעה רופאי הכנסייה, שניים מהמערב, אוגוסטינוס הקדוש ואמברוס הקדוש, ושניים מהמזרח, ג'ון כריסוסטום הקדוש ואתנסיוס הקדוש. אני מזמינה אתכם לעצור מול היצירה המעוררת הזו, שהיום אפשר להתפעל ממנה המעוטרת בנרות רבים, ולהתפלל בצורה מסוימת לשירות שה' הפקיד בידי.

בהסתכל למעלה אל חלון הבהט שנפתח ממש מעל הכיסא, קרא את רוח הקודש, כדי שהוא תמיד יוכל לתמוך בשירותי היומיומי לכל הכנסייה עם האור והכוח שלו. על כך, באשר לתשומת הלב המסורה שלך, אני מודה לך מעומק ליבי.

מקור © זכויות יוצרים - Libreria Editrice Vaticana

החג של היום מדגיש את הכיסא של פטרוס הקדוש, כלומר את המשימה המיוחדת שהופקדה על ידי ישו לפטרוס. החגיגה מתוארכת למאה ה-3 והיא נבדלת מיום מות הקדושים של פטרוס, 29 ביוני. החגיגה נולדה על ידי הדגשת "הכיסא" של פיטר, המקום בו מתגורר ומושל הבישוף של רומא.

ה"כיסא", כלומר מושבו הקבוע של הבישוף, הממוקם בכנסיית האם של דיוקסיה, ומכאן "הקתדרלה", הוא סמל לסמכותו של הבישוף ולתורתו האוונגליסטית, שאליה הוא, כיורשו של השליחים, נקרא לה. להגן ולהעביר לקהילה הנוצרית. אנו יכולים לומר שה"קתדרלה" הראשונה הייתה ה-Cenacle, שבה אסף ישו את תלמידיו לסעודה האחרונה ושם קיבלו, עם מרים הבתולה, את מתנת רוח הקודש.

לאחר מכן, עבר פטרוס לאנטיוכיה, עיר שעברה בישורת על ידי ברנבא ופאולוס ובה נקראו תלמידיו של ישוע "נוצרים" בפעם הראשונה (מעשי השליחים 11.6). כאן היה פטרוס הבישוף הראשון וזה מסביר מדוע באנטיוכיה היה "משתה ראוי" של כיסא פטרוס, ב-22 בפברואר. אחר כך הגיע פיטר לרומא, שם סיים את חייו במות קדושים. ודווקא בגלל הגשמת החיים ה"מפוארת" הזו, הוחלט לראות ברומא כמקום מושבו של "הכיסא" של פטרוס, וחוגגים אותה ב-18 בינואר.
בשנת 1960, ג'ון ה-23 איחד את החגים על ידי ביטול החגים של ה-18 בינואר. סמכות פסטורלית ומגיסטרית שהעניק ישו לשליח פטרוס, כפי שנזכרה בבשורה שנבחרה על ידי הליטורגיה לחג זה.

ישנן שתי עדויות שעוזרות לנו להבין את המשמעות והערך שלה. ג'רום הקדוש כותב: "החלטתי להתייעץ עם הכיסא של פטרוס, שם נמצאת האמונה ההיא שפי שליח התעלה; אני בא עכשיו לבקש הזנה לנפשי שם, שם קיבלתי פעם את לבוש המשיח. אני לא נוהג אחר ראשוניות אחרת מזו של המשיח; מסיבה זו שמתי את עצמי בקשר עם האושר שלך, כלומר עם הכיסא של פיטר. אני יודע שהכנסייה בנויה על הסלע הזה".

וסנט אוגוסטינוס: "מוסד החגיגיות של היום לקח את שמה של קתדרה מקודמינו מהעובדה שאומרים שהשליח הראשון פטרוס כיהן בכיסא האפיסקופלי שלה. לכן, הכנסיות מכבדות בצדק את מקורו של אותו כנסייה, שהשליח קיבל לטובת הכנסיות".

באותו זמן, ישוע הגיע לאזור קיסריה פיליפי ושאל את תלמידיו: "מי אומרים בני האדם שהוא בן האדם?" הם השיבו: "יש אומרים יוחנן המטביל, אחרים אליהו, אחרים ירמיהו או חלק מהנביאים."

אמר להם: "אבל מי אתם אומרים שאני?". שמעון פטרוס השיב: "אתה המשיח, בנו של אלוהים חיים." וישוע אמר לו: "ברוך אתה, שמעון בן יונה, כי בשר ודם לא גילה לך זאת, כי אם אבי שבשמים. ואני אומר לך: אתה פיטר ועל הסלע הזה אבנה את הכנסייה שלי וכוחות הגיהנום לא ינצחו עליה. אני אתן לך את מפתחות מלכות השמים: כל אשר תקשור על הארץ יהיה קשור בשמים, וכל אשר תפתר על האדמה יהיה רופף בשמים".(מט ט"ז, 13-19).

אתה המשיח

ישוע שואל את עמו ולאחר ששאל אותם מה חושב עליו "העם", הוא מצמצם את השדה ושואל אותם: "מי אתה אומר שאני?". שאלה שמקפצת לאורך מאות שנים כדי להדגיש שאמונה בישוע היא אמונה באלוהים, באדון ישוע המשיח וקשורה לתפקיד של פטרוס וממשיכיו. לסירה של הכנסייה, של ההיסטוריה, יש את ישו, בן האלוהים, בראשה: אין סערות שיכולות לגרום לכל סירה להיכנע.

סימן של אחדות

פיטר, וממשיכיו, נבחרו כ"עיקרון סימן גלוי של אחדות", התייחסות אליו יש להסתכל על מנת להמשיך את דרך החיים באמון ובביטחון. חגיגת ה"כיסא" של פטרוס פירושה אפוא לייחס לו משמעות רוחנית חזקה ולהכיר בו סימן מיוחס לאהבת האל, הרועה הטוב והנצחי, שרוצה לאסוף את כל כנסייתו ולהדריך אותה בדרך הישועה. .