[Nel giorno di Pentecoste,] Pietro con gli Undici si alzò in piedi e a voce alta parlò così: "אנשי יהודה וכל יושבי ירושלים, נודע לכם זאת ושימו לב לדברי: יֵשׁוּעַ מנצרת – איש מוסמך על ידי אלוהים איתך באמצעות ניסים, נפלאות וסימנים, אשר אלוהים עשה את עצמו בקרבכם באמצעות עבודתו, כידוע לכם היטב -, נמסר לכם על פי התכנית שנקבעה מראש וידיעה מראש של אלוהים, בשבילך יד di pagani, l’avete crocifisso e l’avete ucciso.
עַכשָׁיו אלוהים הוא הקים אותו לתחייה, משחרר אותו מכאבי המוות, כי זה לא יכול היה להחזיק אותו בכוחו. Dice infatti Davide a suo riguardo: “Contemplavo sempre il Signore innanzi a me; egli sta alla mia destra, perché io non vacilli.
מסיבה זו שמח ליבי ולשוני שמחה וגם בשרי ינוח בתקווה, כי לא תנטוש את חיי בגיהנום וגם לא תאפשר לקדוש ברוך הוא לסבול משחיתות. הכרת לי את דרכי החיים, תמלא אותי בשמחה בנוכחותך".
אחים, הרשו לי לומר לכם בכנות, על דוד האב, שהוא מת ונקבר, וקברו עדיין איתנו היום. אבל מאחר שהיה נביא וידע זאת אלוהים נשבע לו חגיגית להושיב את אחד מצאצאיו על כסאו, חזה את תחייתו של המשיח ודיבר עליו: הוא לא נשאר בגיהנום, ולא הושחת בשרו.
זֶה יֵשׁוּעַ, אלוהים הוא הקים אותו וכולנו עדים לכך. מורם אפוא לימין אלוהים ולאחר קבלת מ אַבָּא רוח הקודש המובטחת שפכה אותו, כפי שאתם בעצמכם יכולים לראות ולשמוע."
א. הגן עליי, o אלוהים: בך אני מחסה. אוֹ: ר' הללויה, הללויה, הללויה.
הגן עליי, או אלוהים: בך אני מחסה. אמרתי לה': "אתה אדוני, רק בך טוב לי". ה' הוא נחלתי וכוסי: בידיים שלך החיים שלי. ר.
אני מברך את ה' אשר נתן לי עצה; אפילו בלילה מוחי מורה לי. אני תמיד שם את ה' לפני, תעמוד על ימין שלי, אני לא אוכל לקרטע. ר.
על כך הלב שלי שמח ונפשי שמחה; אפילו הגוף שלי נח בטוח, כי אתה לא תנטוש את חיי בגיהנום, ולא תיתן לנאמן שלך לראות את הבור. ר.
אתה תראה לי את דרך החיים, שמחה מלאה בנוכחותך, מתיקות אינסופית לימינך. ר.
סדר פעולות אופציונלי [ראה חג הפסחא]
הצהרת הבשורה
הללויה, הללויה.
זה היום שעשה ה': הבה נשמח ונשמח. (תהלים 117,24)
הללויה, הללויה.
בְּשׂוֹרָה
לכו ואמרו לאחיי ללכת לגליל: שם יראו אותי.
המילה של 10 באפריל, 2023 4
מהבשורה על פי מתי הר 28,8-15
באותה שעה, לאחר שעזבו את הקבר בחיפזון בפחד ובשמחה רבה, רצו הנשים למסור את הבשורה לתלמידיו. והנה, יֵשׁוּעַ venne loro incontro e disse: «Salute a voi!».
וַיָּבֹאוּ וַיִּחְבְּקוּ אֶת רַגְלָיו וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ. באותו זמן יֵשׁוּעַ אמר להם: "אל תפחדו; לך ותגיד לאחיי ללכת לגליל: שם יראו אותי."
Mentre esse erano in cammino, ecco, alcune guardie giunsero in città e annunciarono ai capi dei sacerdoti tutto quanto era accaduto.
Questi allora si riunirono con gli anziani e, dopo essersi consultati, diedero una buona somma di denaro ai soldati, dicendo: «Dite così: “I suoi discepoli sono venuti di notte e l’hanno rubato, mentre noi dormivamo”.
ואם יגיע הענין אי פעם לאוזני המושל, נשכנע אותו ונפטר אותך מכל דאגה'. הם לקחו את הכסף ועשו לפי ההנחיות שקיבלו. כך התפשט החשבון הזה בקרב היהודים עד היום.
"שמחו ירושלים, שמחו ככל שאוהבים" (יש ט"ו, י). יֵשׁוּעַ, poiché è risorto.
Rallegratevi voi tutti che eravate nel dolore, (…) poiché colui che ha subito violenza, a sua volta è risorto. Come il ricordo della croce rattristava la nostra assemblea, altrettanto invece sia la nostra gioia la buona notizia della risurrezione.
Si tramuti in gioia la tristezza, i lamenti in allegria e gioia e allegria riempiano la nostra bocca in onore di colui che dopo la risurrezione ha detto: “Rallegratevi!”.
אני יודע בעצם מה היה הכאב של החברים של הימים האחרונים המשיח, quando non si diceva più nulla della sua morte e sepoltura e non si era proclamata la buona notizia della risurrezione: il vostro spirito sospeso attendeva l’agognata notizia.
E’ risorto, il morto, colui che è “libero fra i morti” (Sal 88,6) e liberatore dei morti, l’uomo che senza lamenti aveva tenuto la disonorevole corona di spine, quest’uomo, risorto, tiene la corona della vittoria sulla morte.
נו! כפי שהעידנו על צלבו, אנו מאשרים גם את תחיית המתים בהוכחות: השליח למעשה מאשר עבורנו: "נקבר וקם ביום השלישי על פי הכתובים" (קודש א' ט"ו, ד).
דברי האב הקדוש
Il Signore ci precede, ci precede sempre.
טוב לדעת שהוא הולך לפנינו, שהוא ביקר את חיינו ואת מותנו כדי להקדים אותנו בגליל, כלומר במקום שזכר עבורו ועבור תלמידיו את חיי היום יום, המשפחה, העבודה. יֵשׁוּעַ desidera che portiamo la speranza lì, nella vita di ogni giorno.
אבל הגליל לתלמידים היה גם מקום הזיכרונות, במיוחד מהקריאה הראשונה. החזרה לגליל היא לזכור שאהבתם וקראו לכם אלוהים.
לכל אחד מאיתנו יש את הגליל שלו. […] אבל יש עוד. [...] הגליל היה המקום הרחוק ביותר מקדושת עיר הקודש. זה היה אזור מאוכלס בעמים שונים שעסקו בפולחנים שונים: זה היה "גליל הגויים" (מט ד:15). יֵשׁוּעַ invia lì, chiede di ripartire da lì.
מה זה אומר לנו? שההודעה על התקווה לא צריכה להיות מוגבלת למחוזות הקדושים שלנו, אלא צריכה להיות מובאת לכולם. (דְרָשָׁה משמרת חג הפסחא, 11 באפריל 2020)
