זמן קריאה: 5 דקות

קרא את הסיפור של מדונה דל'ארקו

בין המקדשים הרבים המנקדים את הטריטוריה האיטלקית, המוקדשים למדונה ובין התארים הרבים שיוחסו לה במשך מאות שנים, יש אחד שמכבד אותה תחת התואר מדונה של הקשת.

המקדש בעל אותו השם ומחווה הפולחנית הפופולרית הם חלק משלושת הקטבים העיקריים של מסירות מריאן בקמפניה: גבירתנו של המחרוזת של פומפיי, מדונה ממונטוורג'ין ומדונה דל'ארקו.

miracolo Madonna dell'Arco
נס מדונה דל'ארקו

תחילת הפולחן

ראשיתו של הכת קשורה לפרק שהתרחש באמצע המאה החמש עשרה; זה היה יום שני של חג הפסחא, היום של מה שנקרא "יום שני של חג הפסחא", זה הטיול המפורסם מחוץ לעיר פעם, וליד פדומה לד'ארקו, alcuni giovani stavano giocando in un campetto a “palla a maglio”, oggi diremmo a bocce.

Ai margini del campetto sorgeva un’edicola (la pia usanza di erigere edicole sacre lungo le vie, sui muri delle case, sull’ingresso dei poderi, è antichissima) sulla quale era dipinta una immagine della Madonna con il Bambino Gesù, ma più propriamente era dipinta sotto un arco di acquedotto; da questi archi vengono i nomi di Madonna dell’Arco e Pomigliano d’Arco.

Nello svolgersi del gioco, la palla finiva contro un vecchio tiglio, i cui rami ricoprivano in parte il muro affrescato, il giocatore che aveva sbagliato il colpo, in pratica perse la gara; al colmo dell’ira il giovane riprese la palla e bestemmiando la scagliava violentemente contro l’immagine sacra, colpendola sulla guancia che prese a sanguinare.

נוס

La notizia del miracolo si diffuse nella zona, arrivando fino al conte di Sarno, un nobile del luogo, con il compito di “giustiziere”; dietro il furore del popolo, il conte imbastì un processo contro il giovane bestemmiatore, condannandolo all’impiccagione. La sentenza fu subito eseguita e il giovane venne impiccato al tiglio, vicino all’edicola, che però due ore dopo, ancora con il corpo penzolante, rinsecchì sotto lo sguardo della folla sbigottita.

פרק מופלא זה עורר את פולחן המדונה דל'ארקו, שהתפשט מיד ברחבי דרום איטליה; המוני מאמינים נהרו למקום הפלא, ולכן היה צורך לבנות, עם מנחותיהם של המאמינים, קפלה כדי להגן על התמונה הקדושה ממזג אוויר גרוע.

מאה לאחר ה-2 באפריל 1589, התרחש פרק מופלא שני, גם הפעם זה היה יום שני אחרי חג הפסחא, שהוקדש כעת לחג ה-מדונה של הקשת : una donna, Aurelia Del Prete, si stava recando alla cappella per ringraziare la Madonna, sciogliendo così un voto fatto dal marito, guarito da una grave malattia agli occhi.

Mentre avanzava lentamente nella folla dei fedeli, le scappò di mano un porcellino che aveva acquistato alla fiera, nel cercare di prenderlo, sfuggente fra le gambe della gente, ebbe una reazione inconsulta: giunta davanti alla chiesetta, gettò a terra l’ex voto del marito, lo calpestò maledicendo la sacra immagine, chi l’aveva dipinta e chi la venerava.

La folla inorridì, il marito cercò invano di fermarla, minacciandole la caduta dei piedi con i quali aveva profanato il voto alla Madonna; le sue parole furono profetiche: la moglie cominciò ad avere dolori atroci ai piedi che si gonfiavano e annerivano a vista d’occhio.

בלילה שבין 20 ל-21 באפריל 1590, ליל שישי הטוב, "אין יותר כאב ובלי טיפת דם” si staccò di netto un piede e durante il giorno anche l’altro.

I piedi furono esposti in una gabbietta di ferro e ancora oggi sono visibili nel Santuario, perché la grande risonanza dell’avvenimento fece affluire una grande folla di pellegrini, devoti, curiosi, che volevano vederli per cui  si rese necessario costruire, grazie alle generose offerte, una grande chiesa, di cui fu nominato rettore S. Giovanni Leonardi da parte del Pp Clemente VIII (Ippolito Aldobrandini, 1592-1605).

ב-1 במאי 1593 הונחה האבן הראשונה של המקדש הנוכחי והאבות הדומיניקנים השתלטו על הניהול בשנה שלאחר מכן ועדיין נמצאים. ילדי פלא שונים חזרו על עצמם סביב הדמות הקדושה, שהחלה לדמם שוב ב-1638 למשך מספר ימים; בשנת 1675 הוא נראה מוקף בכוכבים, תופעה שנצפתה גם על ידי Pp Benedetto XIII (Pietro Francesco Orsini, 1724-1730).

המקדש

הקודש אוסף בחדריו ועל קירותיו אלפי מנחות כסף, אך מעל הכל אלפי לוחות מנחה מצוירים, המייצגים את הניסים שקיבלו התורמים, המהווים מעבר לעדות המסירות, סקירה מעניינת מאוד של ההיסטוריה והמנהגים. חלפו של המאות.

פולחן המדונה דל'ארקו נתמך על ידי מסירות עממית עתיקה, המופצת על ידי אגודות הדיוטות, הפזורות בכל אזור קמפניה, אך מעל הכל בנאפולי, חבריה נקראים"עַף"אוֹ"פוג'נטי"כלומר, הבורחים, בורחים; החברות של החסידים האלה נקראות "פרנסה" ובעלי ארגון עם משרדים, נשיאים, גזברים, נושאי דגל וחברים.

Hanno bandiere, labari, vestono di bianco, uomini, donne e bambini, con una fascia rossa e blu a tracolla che li caratterizza. Organizzano pellegrinaggi, di solito il lunedì dell’Angelo, che, partendo dai vari luoghi dove hanno sede, portano dei simulacri a spalla abbastanza grandi da impiegare trenta, quaranta uomini e sempre tutti a piedi e a volte di corsa.

Percorrono, così, molti km per convergere al Santuario, molti sono a piedi nudi; lungo la strada si raccolgono offerte per il Santuario, cosa che fanno già da un paio di mesi prima, girando a gruppi con bandiere, banda musicale e vestiti devozionali per i rioni, quartieri e strade di città e paesi.

Se il Santuario, con l’annesso grandioso convento dei Domenicani, è il centro del culto, in molte strade ed angoli di Napoli e dei paesi campani, sono sorte cappelline, edicole, chiese dedicate alla Madonna dell’Arco, che ognuno si fa carico di custodire, accudire e abbellire, così da continuare la devozione tutto l’anno e vicino alla propria casa.

למידע נוסף: הפורטל של מדונה דל'ארקו

בקר באתר האינטרנט של מקדש מדונה דל'ארקו

מקור ראשי: santiebeati.it ("RIV./gpm"). מקור: gospeloftheday.org


Destina il tuo 5x1000 alla nostra associazione
a te non costa nulla, per noi vale tanto!
Aiutaci ad aiutare piccoli malati oncologici
scrivi: 93118920615

כתבות אחרונות

croce su vetro appannato
16 Aprile 2024
Preghierina del 16 aprile 2024
madre e figlio
16 Aprile 2024
Supplica a mia madre
sole
16 Aprile 2024
Nuove compassioni
pane, acqua e crocifisso
16 Aprile 2024
La Parola del 16 aprile 2024
pane, acqua e crocifisso
15 Aprile 2024
Preghierina del 15 aprile 2024

אירועים קרובים

×