זמן קריאה: 6 דקות

קרא את הסיפור המלא של "ביקורה של מריה הקדושה"

אינדקס תוכן

סיכום

המסיבה

החג הוקם על ידי האפיפיור אורבן השישי בשנת 1389, במטרה לשים קץ לפילוג הגדול בהשתדלות מריה. ראשיתו בביזנטיון, ב-2 ביולי, כאשר נקראת בשורת ביקורה של מריה באליזבת, בחג "התצהיר בבלאצ'רנס (בזיליקה) של הלבוש הקדוש של התיאוטוקוס". הפרנציסקנים אימצו את יום החג המריאני הזה, אך הפכו אותו לביקור מריה בשנת 1263. לאחר הרפורמה הליטורגית של מועצת הוותיקן השנייה, נקבע החג ב-31 במאי, בסוף החודש שהוקדש למרי.

"בימים ההם יצאה מריה אל ההרים ומיהרה לעיר יהודה. נכנסה לביתו של זכריה, היא בירכה את אליזבת. ברגע שאליזבת שמעה את ברכתה של מרי, התינוק זינק ברחמה. אליזבת התמלאה ברוח הקודש וקראה בקול רם: 'ברוך אתה בין הנשים וברוך פרי רחמך!'”. (לק 1, 39-42; 46-47)

המירוץ

Per una sorta d’impulso interiore, la Vergine Maria corre dalla cugina Elisabetta.

יכולות להיות סיבות רבות שהניעו את מריה הבתולה לצאת למסע הזה. הרצון להעמיד את עצמך לשירותה של בת דודתה אליזבת, בידיעה שהיא מצפה לילד בגיל מתקדם, כמו הרצון לתקשר את מה שקרה לה, לדעת שקל יותר להבין אחד את השני בקרב נשים ש"ביקרות" על ידי המלאך. באותה "ריצה" מגלה את עצמה מרי כאישה מיסיונרית (בהבאת ושיתוף שמחת ההכרזה) ואשת צדקה (בעמידה לשירות בן דודה הקשיש).

אבל שום דבר לא מונע מאיתנו לחשוב שהיה גם "הרצון הקדוש" ללכת ולראות את ה"אות" שהמלאך ציין לה: "Ed ecco Elisabetta, tua parente, nella sua vecchiaia ha concepito anch’essa un figlio e questo è il sesto mese per lei, che era detta sterile: nulla è impossibile a Dio” (Lc 1,36-37).

In fondo anche i pastori, in fretta, andarono a vedere “il segno” che gli angeli annunciarono loro nella notte di Natale: “Questo per voi il segno: troverete un bambino avvolto in fasce, che giace in una mangiatoia» (Lc 2,12). A conferma che Maria non sottovaluta i “segni” che Dio le offre.

המפגש בין שתי אמהות

La scena del vangelo raccorda le due “annunciazioni”, ad Elisabetta e a Maria: due donne e due promesse. E non appena sente il saluto di Maria, il bimbo in grembo di Elisabetta comincia a “danzare”.

Il Messia Gesù, non ancora nato ma presente nel grembo della madre Maria, incontra il precursore, profeta presente egli pure nel grembo della madre Elisabetta e, riconosciuto, causa la gioia, l’esultanza, la danza, come quella di David davanti all’arca della presenza del Signore (cf. 2Sam 6,12-15).

משבח ועד שירות

ושיר ההלל, המגניפיקט, המספר את היפוך ההיגיון האנושי, שבו האחרונים הופכים ראשונים, אינו נשאר אות מתה, אלא מתעורר לחיים בשירות.

תפילת שארל דה פוקו הקדוש ברוך הוא

מרי, אמא אדיבה בביקור,
למד אותנו להקשיב למילה,
הקשבה שגורמת לנו לקפוץ ובמהירות,
הוא מכוון אותנו לכל מצבי העוני
dove è necessaria la presenza del Figlio tuo.

Insegnaci a portare Gesù,
בשקט ובענווה, כפי שעשית!
האחווה (המשפחות) שלנו נמצאות באמצע
למי שלא מכיר אותו
להפיץ את הבשורה שלו
עדים לזה לא במילים אלא בחיים;
לא מכריזים על זה אלא חיים את זה!

למד אותנו לטייל בפשטות
כמו שעשית,
con lo sguardo sempre fisso su Gesù
נוכח ברחם:
מתבונן בו, מעריץ אותו ומחקה אותו.

מרי, אשת המגניפיקט,
למד אותנו להיות נאמנים למשימה שלנו:
portare Gesù alla gente!

הו אמא אהובה, זו המשימה שלך,
la prima che Gesù ti ha affidato
וכי התנשאת לחלוק איתנו.

עזור לנו והשתדל עבורנו כדי שנעשה זאת
מה עשית בבית זכריה:
glorificare Dio e santificare le persone in Gesù,
בזכותו ובשבילו! אָמֵן!

אחרי ההכרזה של המלאך, מרי הוא מטייל"במהר", אומר האוונגליסט לוק (1,39): "באותם ימים יצאה מריה אל ההרים ומיהרה לעיר יהודה", לבקר את בת דודתו אליזבת ולשרת אותה.

Aggregandosi probabilmente ad una carovana di pellegrini che si recano a Gerusalemme, attraversa la Samaria e raggiunge Ain-Karim, in Giudea, dove abita la famiglia di Zaccaria. È facile immaginare quali sentimenti pervadano il suo animo alla meditazione del mistero annunciatole dall’angelo. Sono sentimenti di umile riconoscenza verso la grandezza e la bontà di Dio.

מריה מגדילה את ג'ֶנטֶלמֶן שעובד בה: "L’anima mia magnifica il Signore ed il mio spirito esulta in Dio mio Salvatore” (Lc 1,46). Con queste parole Maria per prima cosa proclama i doni speciali a lei concessi, poi enumera i benefici universali con i quali Dio non cessò di provvedere al genere umano per l’eternità.

La presenza del Verbo incarnato in Maria è causa di grazia per Elisabetta che, ispirata, avverte i grandi misteri operanti nella giovane cugina, la sua dignità di Madre di Dio, la sua fede nella parola divina e la santificazione del precursore, che esulta di gioia nel seno della madre. Maria rimane presso Elisabetta fino alla nascita di יוחנן המטביל, מחכה, כנראה, עוד שמונה ימים לטקס מתן השם.

קבלת החישוב הזה של התקופה שבילה עם בת דודתו אליזבת, חג הביקור, ממוצא פרנציסקני (הנזירים הקטינים כבר חגגו אותו ב-1263), נחגג ב-2 ביולי, כלומר בסוף ביקורה של מרי. זה היה הגיוני יותר להציב את זיכרונו לאחר 25 במרץ, חג הבשורה, אך הוחלט להימנע מכך שהוא ייפול בתקופת התענית.

Fu poi Urbano VI (Bartolomeo Prignano, 1378-1389) ad estendere la festa a tutta la Chiesa latina per propiziare, con l’intercessione di Maria, la pace e l’unità dei cristiani divisi dal grande scisma d’Occidente.

הסינוד של באזל, בישיבתו ב-10 ביולי 1441, אישר את חגיגות הביקור, שלא התקבלה בתחילה על ידי המדינות שצידדו באנטי האפיפיור.

לוח שנה ליטורגי

הלוח הליטורגי הנוכחי, שלא לוקח בחשבון את הכרונולוגיה המוצעת על ידי פרק הבשורה, נטש את התאריך המסורתי של 2 ביולי (בימי קדם הונצח הביקור גם בתאריכים אחרים) כדי לתקן את זכרו ביום האחרון של מאי, שכן חודש הגולת הכותרת שההתמסרות העממית מקדשת לפולחן המסוים של הבתולה.

"בגלגול– הגיב סנט פרנסיס דה מכירות – Maria si umilia confessando di essere la serva del Signore…Ma Maria non si indugia ad umiliarsi davanti a Dio perché sa che carità e umiltà non sono perfette se non passano da Dio al prossimo. Non è possibile amare Dio che non vediamo, se non amiamo gli uomini che vediamo. Questa parte si compie nella Visitazione".