זמן קריאה: 2 דקות

בואו נקרא ביחד את השיר: "העיר שהייתי רוצה לגור בה" מאת אדם זגאייבסקי

אינדקס תוכן

סיכום

שלום חי כשהדמוקרטיה חיה.

השלום שולט כאשר אנו נמצאים לראשונה בשלום עם עצמנו.

משחקי כדורגל שאמורים להיות חזותם של אחד עשר חברים שמשחקים בכדור הופכים לרגעים שבהם אנשים מודחקים, לבד באגו משלהם, נותנים פורקן לפנטזיות המקאבריות העכורות ביותר של מוות והרס.

ארמונות שבהם הדמוקרטיה צריכה להיות מעוז השלום של אומה הופכים ללעג ולדיר החזירים שבו אפשר לחשוף את הכעס, שבו אפשר לפרוק את התסכולים הכמוסים ביותר ושם אפשר להוליד את הוולגריות ביותר.

בואו נלמד לדבר פחות, ולדבר טוב, לדבר טוב. בואו נלמד להקשיב.

בדממת השלום, בטונים הרגועים של הדמוקרטיה יש מקום לכולם: אף אחד לא מודר.

אדם זגאייבסקי (לבוב, 21 ביוני 1945 - קרקוב, 21 במרץ 2021) היהמשורר, סופר ומסאי פולני.אדם זגאייבסקי נולד בלבוב בשנת 1945. עקב התוכנית הסובייטית לאחר מלחמת העולם השנייה, באותה שנה נאלצה משפחת זגאייבסקי לעבור לגליוויצה, ב...ראה עוד
ויקיפדיה

בואו נקרא ביחד:

זו עיר שקטה בשעת בין ערביים,
כשכוכבים חיוורים מתעשתים,
ובצהריים צליל לקולות
של פילוסופים וסוחרים שאפתניים
שהביא קטיפות מהמזרח.

מדורות השיחה בוערות שם
בטח לא השריפות.
הכנסיות הישנות, האבנים המכוסות אזוב
של תפילות עתיקות הן הנטל שלה
והטיל שלו פנה לכיוון הקוסמוס.

זו עיר חסרת פניות
מי שלא מגנה זרים,
עיר שזוכרת במהירות
ולאט לאט שוכח,
שסובל משוררים וסולח לנביאים
חוסר ההומור.

זו עיר בנויה
מבוסס על הפרלודים של שופן,
ממנו לקח רק שמחה ועצב.
טבעת גדולה של גבעות
מקיף אותו; הם גדלים שם
אפר השדה והצפצפה הדקה
מיהו השופט של אנשי העץ.

נהר תוסס זורם בו
לילה ויום זה לוחש
ברכות לא מובנות
של המעיינות, של ההרים, של השמים.