Tempo di lettura: 8 minuti

פיו הקדוש מפיטרלסינה: הסיפור המלא

אינדקס תוכן

סיכום

OFM כוהן פרק. (1887-1968)

נהרות רבים של דיו זרמו סביב דמותו. מספר בלתי נתפס של מאמרים וספרים רבים: ההערכה היא שיש יותר מ-200 ביוגרפיות בקירוב המוקדשות לו רק באיטלקית. "אני אעשה יותר רעש מת מאשר חי", הוא חזה בשנינות הרגילה שלו.

הוּלֶדֶת

Padre Pio, al secolo Francesco Forgione, nasce il 25 maggio 1887 a Pietrelcina, un piccolo comune alle porte di Benevento; fu battezzato il giorno successivo nella chiesa di Sant’Anna. Gli venne dato il nome Francesco per desiderio della madre, devota a S. Francesco d’Assisi. Il padre Grazio Maria, nato nel 1860, e la madre Maria Giuseppa De Nunzio, nata nel 1859, erano poveri contadini sposati da sei anni ed avevano già avuto tre figli, di cui due già morti, alla nascita di Francesco.

ב-27 בספטמבר 1899 הוא קיבל את הקודש והאישור מהארכיבישוף דאז של Benevento Donato Maria dell'Olio.

הרצון להיות כומר בא לידי ביטוי מוקדם מאוד ונבע מהיכרותו של נזיר מנזר מרוקונה, fra Camillo da S. Elia a Pianisi, אשר עבר מעת לעת דרך Pietrelcina כדי לאסוף תרומות. הליכי הכניסה למנזר החלו באביב 1902, כאשר פרנצ'סקו היה בן 14, אך בקשתו הראשונה לא צלחה. רק בסתיו 1902 הגיעה ההסכמה.

Francesco raccontò di aver avuto una visione, il 1° gennaio del 1903 dopo la Comunione, che gli confermava e chiariva la sua vocazione alla continua lotta con satana. La notte del 5 gennaio, l’ultima che passava con la sua famiglia, disse di aver avuto un’altra visione in cui Dio e Maria lo incoraggiavano e lo assicuravano della loro predilezione.

הנוביזיון והנדרים

La mattina del 6 gennaio, dopo aver assistito alla messa nella chiesa parrocchiale di Pietrelcina, accompagnato dal suo maestro Angelo Caccavo e dal sacerdote don Nicola Caruso, Francesco venne ricevuto al noviziato dei Cappuccini della provincia religiosa di Foggia, a Morcone (Benevento). Il 22 gennaio dello stesso anno, a 15 anni, Francesco vestì i panni di probazione del novizio cappuccino e diventò fra Pio.

בסוף שנת הנוביציה, פרה פיו עשה את מקצועו של נדרים פשוטים (עוני, צניעות וצייתנות) ב-22 בינואר 1904. שלושה ימים לאחר מכן הוא נסע לס.אליה א פיאניסי כדי ללמוד בבית הספר התיכוני שלו. ב-27 בינואר 1907 הוא עשה את מקצועו של נדרים חגיגיים. הוא למד לימודי קלאסיקה ופילוסופיה ובנובמבר 1908 הגיע למונטפוסקו, שם המשיך את לימודיו התיאולוגיים. ב-18 ביולי 1909, הוא קיבל את פקודת הדיאקונות בנוביצית מרוקונה.

הוא הוסמך לכומר ב-10 באוגוסט 1910, בקתדרלה של בנוונטו, על ידי Msgr. פאולו שינוסי; בתמונת מזכרת של המיסה הראשונה שלו הוא כתב "Gesù, mio sospiro e mia vita, oggi che trepidante ti elevo in un mistero d’amore, con Te io sia per il mondo Via,Verità e Vita e per Te sacerdote santo, vittima perfetta”.

I primi anni di sacerdozio sono compromessi e resi amari dalle sue pessime condizioni di salute, tanto che i superiori lo rimandano più volte a Pietrelcina, nella casa paterna, dove il clima gli è più congeniale. Padre Pio è malato assai gravemente ai polmoni. I medici gli danno poco da vivere. Come se non bastasse, alla malattia si vanno ad aggiungere le terribili vessazioni a cui il demonio lo sottopone, che non lasciano mai in pace il povero frate, torturato nel corpo e nello spirito.

ההגעה לסן ג'ובאני רוטונדו

Nel 1916 i superiori pensano di trasferirlo a S. Giovanni Rotondo, sul Gargano, e qui, nel convento di S. Maria delle Grazie, ha inizio per Padre Pio una straordinaria avventura di taumaturgo e apostolo del confessionale. Un numero incalcolabile di uomini e donne, dal Gargano e da altre parti dell’Italia, cominciano ad accorrere al suo confessionale, dove egli trascorre anche quattordici-sedici ore al giorno, per lavare i peccati e ricondurre le anime a Dio.

ב-20 בספטמבר 1918 הוא קיבל אתסטיגמטה della Passione di Cristo che resteranno aperte, dolorose e sanguinanti, per ben cinquant’anni. Padre Pio viene visitato da un gran numero di medici, subendo incomprensioni e calunnie per le quali deve sottostare a infamanti ispezioni canoniche; si dichiara “figlio dell’obbedienza” ונושא הכל בסבלנות סרפית. לבסוף, הוא הושעה גם דיוויניס ורק לאחר מספר שנים, שזוכה מההאשמות המשמיצות, ניתן היה להחזירו לתפקידו הכוהני.

בית להקלה בסבל

לתא שלו, מספר 5, היה תלוי על הדלת שלט עם משפט מפורסם מסנט ברנרד: "מריה היא כל הסיבה לתקווה שלי”. Maria è il segreto della grandezza di Padre Pio, il segreto della sua santità. A Lei, nel maggio 1956, dedica la בית להקלה בסבל, אחד ממוסדות הבריאות המוסמכים ביותר ברמה הלאומית והבינלאומית כיום, עם יותר מ-70,000 אשפוזים בשנה, ציוד אולטרה מודרני וקשרים עם מכוני המחקר המרכזיים בעולם.

Negli anni ’40, per combattere con l’arma della preghiera la tremenda realtà della seconda guerra mondiale, Padre Pio diede avvio ai Gruppi di Preghiera, una delle realtà ecclesiali più diffuse attualmente nel mondo, con oltre duecentomila devoti sparsi in tutta la terra. Con la בית להקלה בסבלהם מהווים את המורשת הרוחנית שלו, סימן לחיים המוקדשים לחלוטין לתפילה ומסומנים במסירות נלהבת לבתולה.

הנזיר חש מוגן על ידה במאבקו היומיומי עם השטן, ה"קוזק” come lo chiamava, e per ben due volte la Vergine lo guarisce miracolosamente, nel 1911 e nel 1959. In quest’ultimo caso i medici lo avevano dato proprio per spacciato quando, dopo l’arrivo della Madonna pellegrina di Fatima a San Giovanni Rotondo, il 6 agosto 1959, Padre Pio fu risanato improvvisamente, tra lo stupore e la gioia dei suoi devoti.

"האם יש קיצור דרך לגן עדן?" נשאל פעם. "כן”,הוא ענה, "וגברתנו”. "זה -אמר הנזיר מפייטרלסינה– הוא הים שדרכו מגיעים אל חופי תפארת הנצח”. Esortava sempre i suoi figli spirituali a pregare il Rosario e ad imitare la Madonna nelle sue virtù quotidiane quali l’umiltà, la pazienza, il silenzio, la purezza, la carità.

"הלוואי שהיה לי קול כל כך חזק– אמר – להזמין חוטאים מכל העולם לאהוב את גבירתנו”.

Lui stesso aveva sempre la corona del rosario in mano; lo recitava incessantemente, per intero, soprattutto nelle ore notturne. “התפילה הזו-diceva Padre Pio– זוהי אמונתנו, תמיכת תקוותנו, פיצוץ הצדקה שלנו”.

צוואתו הרוחנית, בסוף חייו, הייתה: "אהבו את גבירתנו והפכו אותה לאהובה. תמיד תקראו את המחרוזת”.

בין הסימנים המופלאים של הנזיר הקדוש יש, בנוסףסטיגמטה, מתנת הבילוקציה והיכולת לקרוא את לבם ומוחותיהם של אנשים.

מוות וקנוניזציה

Padre Pio muore, all’età di 81 anni, il 23 settembre 1968; ai suoi funerali parteciparono più di centomila persone giunte da ogni parte d’Italia.

ב-20 במרץ 1983 החל תהליך הבישופט לקדושתה.

Il 21 gennaio 1990 Padre Pio venne proclamato venerabile; fu beatificato il 2 maggio 1999 e canonizzato, il 16 giugno 2002, da San Giovanni Paolo II (קרול יוזף וויטילה, 1978-2005).

Il vostro servitore, che ha preparato questa composizione agiografica, ha conosciuto Padre Pio(לרגל ביקור שנערך ב סן ג'ובאני רוטונדו col Seminario Arcivescovile di Napoli) e messo fuori dalla sacrestia, dallo stesso Padre Pio, insieme ad un altro seminarista, divenuto poi prete (Don Luigi Graziuso), per aver scattato due foto di nascosto (la pellicola, stranamente, risultò nera).

Nella chiesa del citato amico, fine 1998, si impresse indelebilmente, su un pezzo di marmo di Carrara, di uno dei pilastri della parte destra della navata centrale, l’effigie di Padre Pio, tuttora visibile.

לפרוטוקול: השיש המדובר נלקח ונתפס על ידי הקוריא, והוחזר לאחר מספר חודשים של בדיקות מדוקדקות כדי לוודא, כפי שהיה במקרה, כי אין חפצים. (gpm)

Preghiera a San Pio da Pietrelcina del Santo Padre Giovanni Paolo II

Insegna anche a noi, ti preghiamo, l’umiltà del cuore per essere annoverati tra i piccoli del Vangelo ai quali il Padre ha promesso di rivelare il misteri del suo Regno.

Ottienici uno sguardo di fede capace di riconoscere prontamente nei poveri e nei sofferenti Il volto stesso di Gesù.

Sostienici nell’ora del combattimento e della prova e, se cadiamo, fa che sperimentiamo la gioia del sacramento del perdono.

Trasmettici la tenera devozione Verso Maria, madre di Gesù e nostra.

Accompagnaci nel pellegrinaggio terreno Verso la Patria beata, dove speriamo di giungere anche noi per contemplare in eterno la Gloria del Padre, del Figlio e dello Spirito Santo. Amen.

Joannes Paulus II

למידע נוסף: Pio of Pietrelcina

הפורטל הרשמי של פאדרה פיו מפייטרלסינה | סנט פיו