זמן קריאה: 3 דקות

סוף סוף יום שני, 9 בדצמבר, בשבוע שעבר

אינדקס תוכן

סיכום

מתעורר

Ore 5.30: il mio corpo e la mia mente si rifiutano di dormire.

Mi alzo. Eugenio si rotola ancora nel piumino, dorme non molto tranquillo.

בואו נתחיל את השבוע החדש הזה, האחרון במחזור ההקרנות.

Lunedì 9 dicembre, ultima settimana — *קנקן קפה מוכן*

Ed inizia la fase della preghiera.

Accompagno Francesca a scuola alle 8.15.

Eugenio ha vomitato.

יְצִיאָה

בשעה 8.35 יוצאים. בשעה 11:00 אנחנו ברומא, שמקבלת אותנו בתנועה הרגילה בווי דלה יער אורנים Sacchetti.

עריסה

עכשיו השעה 11.45 ואנחנו ממתינים למיטת השיזוף, תפוסה לעת עתה על ידי "נופשים" אחרים.

pittura di Francesca al Gemelli — *הציור של פרנצ'סקה בגמלי*

Alle 12 Eugenio è sul lettino. Fabrizio è un professionista scrupoloso e gentilissimo. 30 minuti circa e abbiamo finito, ha finito la sua “לְהִשְׁתַזֵף".

Eugenio mangia panino saletta Gemelli — *יוגניו אוכל כריך בחדר גמלי*

בשעה 13.30 אנחנו בבית החולים לילדים ישו תינוק. Eugenio ha fatto già le analisi del sangue. Ora siamo in attesa.

Alle 14.30 decidiamo di andare a pranzo alla mensa dell’ospedale: Eugenio mangia poco, pochissimo, sempre mal di pancia. Fusilli prosciutto e piselli, risotto allo zafferano, petto di pollo, fettina di maiale.

Alle 15 siamo a colloquio con la dottoressa Milena Paiano, che verifica piastrine a 77 (le precedenti analisi erano a 97), creatinina bassa (segno che Eugenio beve pochissimo).

היום, מעולם לא נעשה קודם לכן, אנחנו מחליטים לבקר את יקירנו האפיפיור פרנצ'סקו a casa sua: malgrado Eugenio sia distrutto, la sua fede e il nostro amore ci spingono a Gesù, ad andare a casa sua, dove poterlo salutare, e ringraziare, e lodare per tutto quello che sta facendo per noi.

פטרוס הקדוש

500 metri a piedi, che per Eugenio sono stati 25 chilometri, a fatica, ma con tanto amore nel cuore, raggiungiamo la nostra affezionata כיכר פטרוס הקדוש. מזג האוויר מצוין, חם, מחמם את הלב