סנט ג'וזף

Tempo di lettura: 8 minuti

יוסף הקדוש: בעלה של מריה הקדושה

פטרון הכנסייה האוניברסלית

אדם צודק

La prima definizione di Giuseppe che incontriamo nel vangelo di Matteo è “giusto”. Il promesso sposo di Maria, davanti all’inesplicabile gravidanza della sua fidanzata, non pensa al proprio orgoglio o alla propria dignità ferita: pensa invece a salvarla dalla cattiveria della gente, a salvarla dalla lapidazione a cui poteva essere condannata.

Non vuole ripudiarla pubblicamente, e pensa di licenziarla in segreto.

Ma subito, in quella comprensibile angoscia, in quella sofferenza, l’amore di Dio arriva a sollevarlo, un angelo viene a parlargli, ad ispirargli la scelta più giusta, che è sempre quella di non aver paura: “Non temere di prendere con te Maria, tua sposa, perché quel che è generato in lei viene dallo Spirito Santo. Essa partorirà un figlio e tu lo chiamerai Gesù” (Mt 1,20).

אדם צייתן

Un angelo accompagna Giuseppe nei momenti più difficili della sua vita, e l’atteggiamento di Giuseppe davanti alle parole del messaggero celeste è sempre di fiduciosa obbedienza: prende Maria come sua sposa e quando l’angelo, dopo la nascita di Gesù, torna ad avvertirlo del pericolo della persecuzione di Erode, fugge di notte con la sua famiglia in Egitto, un paese straniero, dove deve ricominciare tutto da capo, procurarsi nuovamente un lavoro (da Matteo, al capitolo 13, apprendiamo anche del suo mestiere d’artigiano, quando gli abitanti di Nazareth, scettici, si domandano: “Non è forse il figlio del carpentiere?”), riguadagnarsi la fiducia dei vicini.

E quando l’angelo torna ancora ad avvisarlo della morte di Erode e gli ingiunge di tornare nel paese d’Israele, prende con sé moglie e figlio e si rifugia in Galilea, a Nazareth, ancora su consiglio dell’angelo.

אבא משוער

È indubbio che Giuseppe abbia amato Gesù con tutta la tenerezza che un padre ha per il proprio figlio: tutto ciò che Giuseppe fa è per proteggere ed educare questo misterioso bambino, obbediente e saggio, che gli è stato affidato. Educare Gesù: l’immensa sproporzione del compito di dire al Figlio di Dio ciò che è giusto e ciò che non lo è. Deve essere stato umanamente difficile, dopo averlo cercato angosciosamente per tre giorni, durante i quali, senza avvertire né lui né sua madre, Gesù era rimasto nel tempio a discutere con i dottori della legge, sentir dire a quel ragazzino dodicenne: “Non sapevate che io devo occuparmi delle cose del Padre mio?”

אבל אולי זו התמיהה שחש כל אב כשהוא מבין שילדיו אינם שייכים לו, ושגורלם נתון בידי ה'.

מגן הגוססים

Giuseppe non appare in nessuno dei quattro vangeli durante la vita pubblica di Gesù, né sul Calvario, né al momento della Resurrezione.

לפיכך ניתן להסיק שהוא מת לפני שישוע החל את הטפתו. על פי המסורת, יוסף היה מת כשמרים וישו לצדו, ומסיבה זו הוא נקרא גם כמגן הגוססים, מכיוון שכולנו מתפללים לעזוב את כדור הארץ כשישו ואמו לצדו.

מקור © חדשות הוותיקן – Dicasterium pro Communicatione

הקהל הכללי של הוד קדושתו יוחנן פאולוס השני

(יום רביעי, 19 במרץ, 2003)

1. היום אנו חוגגים את חגיגותו של ג'וזף הקדוש,נישואיה של מרי(הר1.24;Lc1.27). הליטורגיה מראה לנו איך"אַבָּא"של ישו (Lc2,27.33.41.43.48), מוכנים לבצע תכנונים אלוהיים, גם כשהם בורחים מהבנה אנושית. דרכו,"בן דוד"(הר1.20;Lc 1,27), si sono compiute le Scritture e il Verbo Eterno si è fatto uomo, per opera dello Spirito Santo, nel seno della Vergine Maria. San Giuseppe viene definito nel Vangelo "איש נכון"(הר 1,19), ed è per tutti i credenti modello di vita nella fede.

2. La parola "ימין" evoca la sua rettitudine morale, il sincero attaccamento alla pratica della legge e l’atteggiamento di totale apertura alla volontà del Padre celeste.
3. גם ברגעים קשים ולעתים דרמטיים, הנגר הצנוע של נצרת לעולם אינו תובע לעצמו את הזכות להטיל ספק בתוכנית ה'.המתן לשיחה מלמעלה e in silenzio rispetta il mistero, lasciandosi guidare dal Signore.
4. ברגע שהמשימה מתקבלת, היא מבצעת אותה עםאחריות צייתנית: הקשב מיד למלאך בכל הנוגע להתחתן עם הבתולה מנצרת (ראההר1, 18-25), בטיסה למצרים (ר'הר2, 13-15) ובחזרה ארצה (ע''פ).שם. 2, 19-23). In pochi ma significativi tratti gli evangelisti lo descrivono come custode premuroso di Gesù, sposo attento e fedele, che esercita l’autorità familiare in un costante atteggiamento di servizio.
5. כתבי הקודש לא מספרים לנו שום דבר אחר עליו, אבל בשקט הזה נסגר עצם סגנון שליחותו: קיום שחי באפרוריות של חיי היום-יום, אבל עם אמונה בטוחה בהשגחה.

3. בכל יום נאלץ סנט יוסף לספק את צרכי המשפחהעם עבודת כפיים קשה. מסיבה זו, הכנסייה מצביעה עליו בצדק כקדוש הפטרון של העובדים.

החגיגיות של היום מהווה אפוא הזדמנות ראויה להרהר גם בחשיבות העבודה בקיום האנושי, במשפחה ובקהילה.

האדם הוא הנושא והגיבור של היצירה, ולאור אמת זו ניתן לתפוס אותה בבירורהקשר הבסיסי בין אדם, עבודה וחברה. הפעילות האנושית - מזכירה את מועצת הוותיקן השנייה - נובעת מהאדם ומצטווה לאדם. על פי תוכניתו ורצונו של אלוהים, עליו לשרת את טובתה האמיתית של האנושות ולאפשר "לאדם כפרט או כחבר בחברה לטפח וליישם את הייעוד האינטגרלי שלו" (השווהGaudium et spes, 35).

כדי לבצע משימה זו, אדם חייב להיות מטפח"רוחניות מוכחת של עבודה אנושית"מעוגן, מושרש היטב, אל"בשורת העבודה"ומאמינים נקראים להכריז ולהעיד על המשמעות הנוצרית של העבודה בפעילויותיהם התעסוקתיות השונות (ראהתרגילי לבורם, 26).

4. ג'וזף הקדוש, קדוש כל כך גדול וכל כך צנוע, יהיה זהדוגמא a cui i lavoratori cristiani si ispirano, invocandolo in ogni circostanza. Al provvido custode della Santa Famiglia di Nazaret vorrei quest’oggi affidare i giovani che si preparano alla futura professione, i disoccupati e coloro che soffrono i disagi delle ristrettezze occupazionali, le famiglie e l’intero mondo del lavoro con le attese e le sfide, i problemi e le prospettive che lo contrassegnano.

סנט ג'וזף, הפטרון האוניברסלי של כְּנֵסִיָה, שמור על כל הקהילה הכנסייתית ו,איש השלוםמה שזה לא יהיה, השג עבור האנושות כולה, במיוחד עבור עמים המאוימים על ידי מלחמה, את המתנה היקרה של קונקורד ושלום. © זכויות יוצרים 2003 – הוותיקן הוותיקן

Sotto la protezione di S. Giuseppe si sono posti Ordini e Congregazioni religiose, associazioni e pie unioni, sacerdoti e laici, dotti e ignoranti. Forse non tutti sanno che S. Giovanni XXIII, nel salire al soglio pontificio aveva accarezzato l’idea di farsi chiamare Giuseppe, tanta era la devozione che lo legava al santo falegname di Nazareth. Nessun pontefice aveva mai scelto questo nome, che in verità non appartiene alla tradizione della Chiesa, ma il "אבא טוב"הוא היה מכנה את עצמו בשמחה יוסף הראשון, אילו זה היה אפשרי, דווקא בגלל ההערצה העמוקה שחש לקדוש הגדול הזה.

"כל חסד שיתבקש מיוסף הקדוש בהחלט יינתן, מי שרוצה להאמין חייב לבדוק זאת כדי שישתכנע",טענה הקדושה תרזה מאווילה."לקחתי את יוסף הקדוש המפואר כסנגור ופטרוני והמלצתי על עצמי בפניו בלהט. האבא והמגן הזה שלי עזר לי בצרכים שהייתי בהם ובהרבה יותר רציניים, שבהם כבודי ובריאות הנפש היו על כף המאזניים. ראיתי שהעזרה שלו תמיד גדולה ממה שיכולתי לקוות לו..."(השוו פרק ו' של האוטוביוגרפיה).

קשה לפקפק בכך, אם נחשוב שמכל הקדושים הנגר הצנוע של נצרת הוא זה הקרוב ביותר לישו ולמרים: הוא היה עלי אדמות, ביתר שאת בשמיים. יוחנן פאולוס השני התוודה כי התפלל אליו כל יום. הוא הצביע לו על מסירות הנפש של העם הנוצרי, הוא כתב את האימון השליחים לכבודו ב-1989Redemptoris Custos (15 באוגוסט 1989)-שקריאתו מומלצת, בלחיצה פשוטה על הקישור, למי שרוצה להעמיק את ידיעותיו על סנט יוסף– הוספת שמו לרשימה ארוכה של קודמים מסורים: פיוס הקדוש התשיעי, פיוס הקדוש הקדוש, פיוס הקדוש ה-12, הקדוש יוחנן ה-23, הקדוש ברוך הוא פאולוס השישי.

פירוש השם יוסף: "נוסף [במשפחה]" (עברית).

מקור © gospeloftheday.org

עזרו לנו לעזור!

בתרומתך הקטנה אנו מעלים חיוך לחולי סרטן צעירים

---