זמן קריאה: 8 דקות

קראו והאזינו לסיפור המצחיק והנוגע ללב של "מלאך הכדורסל"

אינדקס תוכן

סיכום

סקרן

ה מלאכי גן עדן הם יצורים שמימיים שחיים בנוכחות אלוהים.

הם שליחי אלוהים, משרתיו ומתפלליו. למלאכים תפקידים ותפקידים שונים, בהתאם לרצונו של אלוהים. מלאכים מסוימים אחראים על הגנה והדרכת בני אדם, אחרים על הלחימה בכוחות הרשע, ואחרים על הלל והלל את אלוהים.

angelo — תמונה על ידי האמן הדיגיטלי כבודו Pixabay

מלאכים הם טהורים ומושלמים, הם לא יודעים חטא או מוות. המלאכים הם רבים ומגוונים, ומחולקים להיררכיות ומקהלות שונות. בין המלאכים המפורסמים ביותר נמנים מיכאל, גבריאל, רפאל והכרובים והשרפים.

בואו נקרא ביחד

שלום לכולם, היום אני רוצה לספר לכם את סיפורו של המלאך ששיחק כדורסל בגן עדן. זה סיפור מצחיק ונוגע ללב, שיגרום לך להרהר בערך החברות והתשוקה.

הסיפור מתחיל כך: פעם היה מלאך בשם גבריאל, שאהב כדורסל יותר מכל דבר אחר. הוא תמיד היה מוכן לאתגר את חבריו במשחקים מרגשים, ואף פעם לא נמאס מהאימונים. גבריאל היה מלאך טוב מאוד, אבל גם מאוד צנוע ונדיב. הוא מעולם לא התפאר בכישורים שלו, ותמיד עזר לחבריו להשתפר.

Un giorno, però, Gabriel si sentì triste. Si rese conto che in paradiso non c’era nessuno che potesse competere con lui al suo livello. Tutti gli altri angeli erano troppo lenti, troppo deboli, o troppo distratti. Gabriel si annoiava a giocare con loro, e sentiva di non poter esprimere al meglio il suo talento. Così, decise di chiedere a Dio se poteva andare sulla Terra a cercare degli avversari più forti.

Dio ascoltò la richiesta di Gabriel, e gli disse che poteva andare sulla Terra per un breve periodo, ma con una condizione: doveva mantenere nascosta la sua identità di angelo, e non usare i suoi poteri sovrannaturali. Gabriel accettò subito, felice di poter realizzare il suo sogno. Prese le sue ali, il suo cesto, e il suo pallone, e si lanciò verso il mondo dei mortali.

Gabriel atterrò in una grande città, dove vide tanti campi da basket pieni di persone che giocavano. Si avvicinò ad uno di essi, e chiese se poteva unirsi a una partita. Gli altri giocatori lo guardarono con curiosità, notando la sua bellezza e la sua eleganza. Accettarono di farlo giocare, pensando che fosse un principiante.

אבל הם טעו. גבריאל גילה את עצמו מיד כתופעה. הוא רץ כמו הרוח, קפץ כמו מעיין, ירה מכל מרחק ועשה מסירות מדהימות. תוך כמה דקות הוא שלט במשחק, והשאיר את כולם פעורי פה. שאר השחקנים לא הבינו איך הוא כל כך טוב, והתחילו לחשוד שיש לו משהו מיוחד.

גבריאל נהנה לשחק על כדור הארץ. בכל יום הוא החליף צד, ובכל יום הוא מצא מתמודדים חדשים. אבל אף אחד לא הצליח לנצח אותו. גבריאל תמיד היה הטוב ביותר, וכולם העריצו וכיבדו אותו. אבל היה משהו שהפריע לו: למרות שהוא שמח לשחק, הוא הרגיש לבד. לא היה לו חבר אמיתי לחלוק איתו את התשוקה שלו.

יום אחד, בזמן ששיחק בפארק, הוא ראה שהגיע ילד שמשך את תשומת לבו. שמו היה לוקה, והוא היה גבוה, שרירי ובעל שיער בלונדיני. לוקה התקרב למגרש, ואתגר את גבריאל למשחק אחד על אחד. גבריאל נענה מיד, מסוקרן מהילד ההוא שנראה שיש לו כל כך הרבה ביטחון עצמי.

המשחק בין גבריאל ללוקה היה הטוב ביותר שגבריאל שיחק אי פעם. לוקה היה יריב אדיר: מהיר, חזק, זריז ומיומן בכדרור ובקליעה. גבריאל נאלץ לעבוד קשה כדי לעמוד בקצב שלו, ובפעם הראשונה הוא הרגיש את הריגוש שבאתגר. שני הבנים החליפו סל אחר סל, לא ויתרו אף סנטימטר.

בסופו של דבר, לאחר מאבק ארוך, גבריאל ניצח בנקודה בודדת. לוקה לחץ את ידו והחמיא לכישרון שלו. גבריאל החזיר את המחווה והודה לו על השידוך. שני הבנים הסתכלו זה בעיני זה, והבינו שהם מצאו משהו מיוחד: חבר אמיתי.

מאותו יום, גבריאל ולוקה הפכו בלתי נפרדים. הם שיחקו יחד כל יום, והתאמנו אחד עם השני. גבריאל לימד את לוקה את הסודות שלו, ולוקה עזר לגבריאל להשתפר עוד יותר. שני הבנים הרכיבו קבוצה ללא תחרות, וזכו בכל טורניר בו השתתפו. אבל מעל הכל, הם נהנו כמו שלא היו מעולם, ושיתפו את החלומות והפחדים שלהם.

גבריאל שמח שמצא חבר כמו לוקה. לבסוף הוא הרגיש שלם, וכבר לא חשב על גן עדן. אבל הייתה בעיה: זמנו של אלוהים אוזל. גבריאל היה צריך לחזור לגן עדן, ולעזוב את לוקה לנצח.

גבריאל לא ידע איך לספר לה. היא פחדה לפגוע בו, ולאבד את ידידותו. אז היא החליטה לא לספר לו כלום וליהנות מימיה האחרונים איתו. אבל לוקה הבין שמשהו לא בסדר. הוא ראה שגבריאל עצוב, ושהוא מתרחק ממנו. לוקה חשב שגבריאל כבר לא רוצה להיות חבר שלו, והוא כעס עליו.

יום לפני עזיבתו של גבריאל נפגשו שני הנערים בפעם האחרונה. הם אתגרו זה את זה למשחק אחד על אחד, כמו בפעם הראשונה. אבל הפעם זה לא היה משחק מהנה. זה היה משחק קשה, אגרסיבי ומלא טינה. שני הנערים העליבו זה את זה, דחפו זה את זה ופגעו זה בזה.

בסופו של דבר, לוקה ניצח בנקודה בודדת. גבריאל לחץ את ידו, אבל לא יכול היה להסתכל לו בעיניים. הוא רק אמר לו: "להתראות, לוקה". אחר כך לקח את חפציו והלך.

לוקה נשאר לבד, בלי להבין מה קרה. הוא הרגיש נבגד, נטוש ופגוע. הוא לא ידע שגבריאל הוא מלאך, ושהוא צריך לחזור לגן עדן. הוא לא ידע שגבריאל אוהב אותו כמו אח, ושהוא אהב אותו עד הסוף.

גבריאל חזר לגן עדן, שבור לב. אלוהים קיבל אותו בחיבה, ושאל אותו אם הוא נהנה על פני כדור הארץ. גבריאל סיפר לו הכל: המשחקים שלו, ההצלחות שלו וחברו לוקה. הוא אמר לו כמה הוא מתגעגע ללוקה, וכמה הוא רוצה לראות אותו שוב.

אלוהים שמע את סיפורו של גבריאל, והתרגש מכנותו. היא אמרה לו שהוא היה טוב מאוד בלקיים את הבטחתו, ושהגיע הזמן לתגמל אותו. היא אמרה לו שהוא יכול לחזור לכדור הארץ ליום אחד, להיפרד מלוקה כמו שצריך. גבריאל הודה לה' בכל לבו, ולקח בחזרה את כנפיו, את הסל ואת הבלון שלו.

גבריאל חזר לכדור הארץ, וחיפש בכל מקום את לוקה. היא מצאה אותו במגרש כדורסל שבו הם שיחקו לעתים קרובות יחד.
לוקה ישב על ספסל, בוהה בחלל. גבריאל ניגש אליו באיטיות ואמר: "שלום, לוקה".

לוקה הרים את מבטו וראה את גבריאל. הוא לא האמין. זה באמת היה הוא? הוא חזר? למה? לוקה קם, והביט בגבריאל בכעס ובכאב. אמר לו: "מה אתה רוצה? למה חזרת? לפגוע בי עוד יותר?"

גבריאל חיבק אותו בחוזקה ואמר: "לא, לוקה. חזרתי להגיד לך את האמת. חזרתי להגיד לך שאני אוהב אותך." ואז הוא סיפר לו הכל: מי הוא באמת, למה הוא הגיע לכדור הארץ, למה הוא עזב בלי לספר לו כלום.

לוקה הקשיב לסיפורו של גבריאל בתדהמה ובחוסר אמון. הוא לא ידע אם להאמין לו או לא. האם ייתכן שחברו היה מלאך? האם ייתכן שהוא עשה הכל מאהבה? האם ייתכן שהיא עדיין אהבה אותו?

גבריאל ראה את הבעתו של לוקה, וידע שהוא צריך להוכיח לו את האמת שלו. אז, הוא פתח את כנפיו וזרועותיו ועם כל חיבתו חיבק את חברו בחוזקה.
לוקה חש את החום והאהבה של חברו והבין שהתחושה החזקה הזו לא יכולה להיות אנושית, אלא רק של מלאך מהשמים.

לוקה, בקול רועד, אמר לגבריאל: "לך, ידידי, חזור לביתך החדש, לנצח. אני אמשיך לשחק וללמד כדורסל לכולם, אז טביעת הרגל שלך על פני האדמה תהיה חזקה ואינטנסיבית, וכולם יידעו עליך ועל התשוקה שלך. לָנֶצַח"