זמן קריאה: 3 דקות
עדותה של נדיה לופוניו: אין עוד "חיוך" על פני כדור הארץ
…..a Pina, Remigio, Eugenio e Francesca
אין עוד ה"חיוך" על פני כדור הארץ.
Ho sognato Eugenio, sono davvero contenta! Non vedevo l’ora di raccontarlo alla sua mamma e al suo papà e condividere la mia gioia nel vederlo e la serenità che mi aveva trasmesso quell’incontro. “Serena” perché mi ha raccontato che sta bene, è felice ed ha una missione da compiere.
Quel giorno ero un po’ giù di corda, pensierosa, perché Alessandro e i suoi amici, amici anche di Eugenio naturalmente, stavano organizzando una rimpatriata e questo mi rendeva molto triste perché sarebbe stato l’ennesimo incontro senza di Lui. Andai a dormire con un peso sullo stomaco.
בחלום המקום היה לא מוכר אבל מוכר.
הייתי מחוץ למה שנראה כמו בית ספר והסתכלתי לתוך כיתה בקומת הקרקע דרך חלון וראיתי ושמעתי את דבריו של כומר הקהילה שלנו דון דויד.
אני חושב שזה היה אחד ממפגשי המעבדה הרגשיים הרבים שבהם הוא מעודד את הבנים שלו להביע ולהוציא את הרגשות העמוקים ביותר.
All’improvviso mi sono sentita toccare, accarezzare sulla spalla, mi sono voltata ed era Lui, Eugenio, bellissimo e sorridente come sempre, mi giro e mi prende le mani e iniziamo un girotondo che sembrava non finire mai.
זו הייתה תחושה כמעט קסומה כי לא נראה לי שהרגליים שלי על הקרקע אלא שאני טס בחלל סוריאליסטי בלי שום דבר בסביבה.
הוא מיהר, ואני יותר ממנו, כי נזכרתי שהוא עזב אותנו ופחדתי שהוא ייעלם בכל רגע.
שאלתי אותו: "מה שלומך, האם אתה מאושר?”
והוא הרגיע אותי שהוא בסדר ושהוא כל כך עסוק. "יש לי הרבה מה לעשות, אנשים חשובים, מהנדסים מחכים לי, אנחנו צריכים לתכנן תוכניות, אנחנו צריכים לעבוד קשה ובקרוב כי לא נשאר חיוך על כדור הארץ.והוא נעלם.
בשלב הזה רצתי לדון דויד ומיד סיפרתי לו הכל, אבל פחדתי שהוא לא יאמין לי.
Cosi come era in vita, sempre sorridente, con quel sorriso Eugenio ha affrontato la sua malattia, rincuorando Lui gli altri.
……. ובחלום שלי הוא שלח מסר של תקווה כי הוא עובד בשבילנו אפילו מלמעלה וקורא לנו לעולם לא לאבד את החיוך שלנו.
24 בינואר 2021
נדיה לופוניו
נדיה לופוניו