ספר דניאל 7,2-14.

אני, דניאל, הבטתי בחזון הלילה שלי והנה, ארבע רוחות השמים מכות בחוזקה בים התיכון.
וארבע בהמות גדולות, שונות זו מזו, עלו מן הים.
הראשון היה דומה לאריה והיו לו כנפי נשרים. תוך כדי התבוננות הורידו לה את כנפיה והיא הורמה מהאדמה ונתנה לה לעמוד על שתי רגליים כמו גבר וניתן לה לב של גבר.
אז הנה בהמה שנייה, דומה לדוב, מועלית מצד אחד ושלוש צלעות בפיה, בין שיניה, ונאמר: "בוא תאכל הרבה בשר".
בעודי מסתכל, הנה עוד אחד כמו נמר, אשר על גבו ארבע כנפי ציפור; לבהמה ההיא היו ארבעה ראשים וניתנה עליה שלטון.
עדיין הסתכלתי בחזיונות הלילה והנה חיה רביעית, מפחידה, איומה, בעלת עוצמה יוצאת דופן, בעלת שיני ברזל; היא אכלה, כתשה והניחה את השארית מתחת לרגליו ורמסה אותה: היא הייתה שונה מכל שאר החיות הקודמות והיו לה עשר קרניים.
התבוננתי בקרניים הללו, כאשר הופיעה ביניהן קרן נוספת קטנה יותר, שלפניה נתלשו שלוש מהקרניים הראשונות: ראיתי שיש לקרן ההיא עיניים דומות לאלו של אדם ופה המדבר בגאווה.
המשכתי לצפות, כשהנה, כסאות הוקמו וישב איש זקן. גלימתו הייתה לבנה כשלג ושער ראשו לבן כצמר; כסאו היה כמו להבות אש וגלגליה כמו אש בוערת.
נהר של אש ירד לפניו, אלף אלפים שירתו אותו, ועשרת אלפים אלפים סייעו לו. בית המשפט התיישב והספרים נפתחו.
המשכתי להסתכל בגלל המילים הגאוות שהקרן ההיא השמיעה, וראיתי שהחיה נהרגה וגופתה הושמדה והושלך לבערה על האש.
לשאר החיות נלקח כוחן והורשו להאריך את חייהן לפרק זמן קבוע.
מביט שוב בחזיונות הלילה, הנה אחד מופיע על ענני השמים, אחד כבן אדם; בא אל הזקן והוצג בפניו,
אשר נתן לו כוח, תהילה ומלכות; כל העמים, העמים והשפות שירתו אותו; כוחו הוא כוח נצחי, שלעולם אינו דועך, וממלכתו היא כזו שלעולם לא תיהרס.

ספר דניאל 3,75.76.77.78.79.80.81.

ברוך הרים וגבעות ה' ישתבח ורומם אותו לעד.
ברוך את ה', כל היצורים הנובטים על פני האדמה, השבחו אותו ורוממו אותו לנצח.
ברך, מעיינות ה', השבח אותו ורומם אותו לעד.
ברוך את ה', ימים ונהרות, הלל אותו ורומם אותו לנצח.
ברוך, מפלצות ים וכל מה שזז במים, ה', ישתבחו ורוממו אותו לעד.
ברכו את ה', כל ציפורי השמים, השבחו אותו ורוממו אותו לעד.
ברוך ה', כל החיות, הבר והבית, השבחו אותו ורוממו אותו לעד.

מבשורת ישוע המשיח על פי לוקס 21,29-33.

באותו זמן, ישוע סיפר לתלמידיו משל: «הבט בעץ התאנה ובכל הצמחים; כשהם כבר נובטים, מסתכלים עליהם אתה מבין בעצמך שהקיץ עכשיו קרוב.
כמו כן, כאשר אתה רואה את הדברים האלה קורים, דע כי מלכות אלוהים קרובה.
באמת אני אומר לכם, הדור הזה לא יעבור עד שכל זה יקרה.
שמים וארץ יחלפו, אך דברי לא יחלפו».

סנט קלאודיוס לה קולומבייר (1641-1682)

יֵשׁוּעִי
יְוֹמָן

אלוהים לבדו לא יעבור

רק אלוהים הוא בן אלמוות (ראה תים א' ו':16). כל האחרים מתים, מלכים, קרובי משפחה, חברים; אלה המכבדים אותנו או שחייבנו להיפרד מאיתנו, אם במוות ואם בהיעדר; אנו מפרידים את עצמנו מהם; הזיכרון של היתרונות שלנו, ההערכה, הידידות, הכרת התודה שלנו מתים בהם. האנשים שאנחנו אוהבים מתים, או לפחות היופי, התמימות, הנעורים, הזהירות, הקול, המראה וכו'. להנאות החושים יש, כביכול, רק רגע של חיים. רק אלוהים הוא אלמוות בכל מובן. בהיותו פשוט מאוד, הוא לא יכול למות בגלל ההפרדה של החלקים המרכיבים אותו; בהיותו עצמאי לחלוטין, הוא אינו יכול להיכשל עקב הסרת העזרה החיצונית המשמרת אותו. יתר על כן, הוא אינו יכול לעזוב או להשתנות; לא רק שהוא תמיד יהיה, אלא שהוא תמיד יהיה טוב, תמיד נאמן, תמיד הגיוני, תמיד יפה, ליברלי, חביב, חזק, חכם ומושלם בכל דרך. ההנאה שאנו נהנים מהחזקתה היא תענוג שאינו חולף לעולם, אינו ניתן לשינוי, אינו תלוי בזמן או במקום; זה אף פעם לא גורם לסלידה, להיפך, זה הופך יותר ויותר מרתק ככל שאנחנו נהנים מזה.