קראו והקשיבו לתפילה הקטנה שלנו מ-17 בספטמבר 2023

סיכום

היי יוג'ין, היום יום 17, וכפי שאתה יודע היטב, כפי שחווית ביום שלך צָעִיר עור, ב-17 שעזבת, עפת גבוה.

לא חשוב לי איזה חודש זה היה, איזו שנה זה היה: זה היה ה-17, מכל החודשים, מכל השנים, מכל הזמנים, לנצח שאליו אתה שייך.

וכשהלוח מציין את ה-17 הגוף שלי מקבל את האות ישירות ממנו שָׁמַיִם, איפה אתה גר, והמילה "הטיה" מופיעה כפי שקרה במכונות הפינבול של עידן שבני גילי זוכרים.

האלמנט היחיד שממשיך לתפקד מחובר לשמים הוא לֵב, שמחובר ישירות לשלך.

Grazie alla nostra חבר של הלב מריה ספרנסה מאסי של פרוג'הפגשנו כמה אנשים נפלאים, אבות, אמהות, אחיות, אחים של מלאכים.

איך סיימון, בֵּן של סרג'יו, שאנחנו בטוחים שחולק חדר עם יוג'ניו, באוניברסיטה של חַיִים, היכן נמצא הרקטור אלוהים והמורה שלהם הוא יֵשׁוּעַ.

מרי לְקַווֹת היא הרופאה הראשונה שקיבלה אותנו בבית החולים פרוג'ה, שבו פינקו אותנו, דאגנו, אהבנו ושעדיין שומרת לנו חלק קטן מהלב.

פרנסיס הקדוש

סליחה: לשם ובחזרה

פרשנות לבשורה של הר 18,21-19,1 של היום, נערך על ידיאנדריאה פיקולו SJ

לכל אחד מאיתנו "נסלח": אלוהים נתן החיים per noi e in nessun modo potremo compensare la sua רַחֲמִים. Però, perdonandoci a vicenda, gli possiamo dare testimonianza, seminando vita nuova attorno a noi. #GospelofToday (הר 18,21-35)
האפיפיור פרנציסקוס באמצעות טוויטר

אני מכין

Chiudo gli occhi,
אני מתמקד ברגע הנוכחי,
חינם la mente da preoccupazioni e pensieri,
esprimo interiormente il mio בַּקָשָׁה di stare alla presenza del ג'ֶנטֶלמֶן

קרא גם: La lupa Evìta

אני מזין את הטקסט (הר 18.21-19.1)

באותו זמן פיטר הוא ניגש אליו ואמר: "אדוני, אם שלי אָח חוטא בי, כמה פעמים אצטרך לסלוח לו? עד שבע פעמים?”.

וישוע ענה לו: "אני לא אומר לך עד שבע פעמים, אלא עד שבעים פעמים שבע. מסיבה זו דומה מלכות שמים למלך שרצה לעשות חשבון עם עבדיו. הוא החל לסגור את החשבונות, כאשר הוצג בפניו אדם שחייב לו עשרת אלפים כשרונות.

מאחר שלא היה מסוגל להחזיר, ה לִשְׁלוֹט הורה למכור אותו עם אשה, i יְלָדִים e quanto possedeva, e così saldasse il debito. Allora il מְשָׁרֵת, prostrato a terra, lo supplicava dicendo: “Abbi pazienza con me e ti restituirò ogni cosa”. Il padrone ebbe compassione di quel servo, lo lasciò andare e gli condonò il debito.

Appena uscito, quel servo trovò uno dei suoi compagni, che gli doveva cento denari. Lo prese per il collo e lo soffocava, dicendo: “Restituisci quello che devi!”. Il suo compagno, prostrato a terra, lo pregava dicendo: “Abbi pazienza con me e ti restituirò”.

Ma egli non volle, andò e lo fece gettare in prigione, fino a che non avesse pagato il debito. Visto quello che accadeva, i suoi compagni furono molto dispiaciuti e andarono a riferire al loro padrone tutto l’accaduto.

Allora il padrone fece chiamare quell’uomo e gli disse: “Servo malvagio, io ti ho condonato tutto quel debito perché tu mi hai pregato. Non dovevi anche tu aver pietà del tuo compagno, così come io ho avuto pietà di te?”.

Sdegnato, il padrone lo diede in יד agli aguzzini, finché non avesse restituito tutto il dovuto. Così anche il אַבָּא יעשה בך השמימי אם לא תסלח מלבך, כל אחד לאחיו".

קרא גם: Una stella sulla strada di Betlemme

אני מקבל השראה

השאלה שעליה שואל פטרוס את ישוע חנינה זה מאוד מעניין ונוגע לרמות שונות. הראשון הוא ללא ספק המילולי והמפורש: כמה פעמים קוראים לי לסלוח לאחי אם וכאשר הוא עושה לי משהו? רַע. המונחים "אח" או "אחות" מניחים מערכות יחסים קיימות מראש: אנו נמצאים בשיח כנסייתי ואנו מדברים על מערכות יחסים בתוך קהילה של ה תלמידים של ישו.

אז הנה עוד רמה עמוקה יותר של השאלה: ישוע, כמה אני צריך להשקיע בקשרים קהילתיים כדי לשמר אותם? לעשות טוב לקהילה ולתרום לאחדות? תגובתו הראשונה של ישו, המספרית, אינה משאירה ספק בעניין.

אבל יש עוד. שאלתו של פיטר נושאת בתוכה היבט שנשאר מרומז אבל שהוא מהותי: פיטר מבטא את הצורך שלו להיות נסלח והמודעות לכך שהוא עצמו "עושה חטאים באחיו". ואז שאלת מספר הפעמים יכולה לבטא את החרדה של פיטר שמרגיש חסר כלפי הקהילה (אחיו ואחיותיו) כי הוא מודע לטעויות שלו.

שם מָשָׁל raccontata da Gesù lega, infatti, l’esperienza vissuta del perdono ricevuto con la capacità di donare a propria volta il perdono ad altri. La parabola si prende cura anche dell’(eventuale) ansia di Pietro: il re condona (annulla, non dilaziona la restituzione né la rateizza) al primo servo una cifra spropositata.

גם לחרדים, לפרפקציוניסטים, למקפידים ניתן להגיע ברחמי האדון ובעיקר לחוות זאת פנימית וקיומית.

אנדריאה פיקולו SJ

אני מתאר לעצמי

אני מנסה לדמיין את זה סְצֵינָה, המקום בו הוא מתרחש, הדמויות הראשיות, ה מילים שהם מחליפים, טון הקולות, דהיינו מחוות. ואני נותן לרגשות שלי לצוץ, בלי צנזורה, בלי שיפוט.

קרא גם: Preghierina del 13 giugno 2022