"נודד" מאתאנטוניו מצ'אדו

אנו מברכים על ההזמנה ללכת, כי בהליכה אנו לומדים את החיים; בהליכה אתה לומד להכיר אנשים; הליכה מרפאה את הפצעים של היום הקודם.

Camminare, guardando una stella.

ללכת בהקשבה ללב שלך, ללכת בעקבות אחרים.

לכו לכיוון השמש, לכו הפעם אל השמש!

מתוך הספר "הליכה אתה לומד ללכת" מאת לאונרדו סאפיינזה (הוצאת La Ricerca)

תודה לך מר היקר. לאונרדו סאפיינזה, על מתנתו האדיבה בעלת ערך רגשי ורוחני עצום, אשר במילים של אַבָּא המחשבה המתמשכת על הקדוש לחשה לנו אַבָּא פרנצ'סקו לאהובנו יוג'ין, במהלך'הקהל הכללי של 24 בנובמבר 2021.

בואו נקרא ביחד

הכל עובר והכל נשאר,
אבל שלנו אמור לעבור,
עוברים ביצירת שבילים,
שבילים ליד הים.

מעולם לא חיפשתי תהילה,
וגם לא להשאיר לזיכרון
של גברים השיר שלי,
אני אוהב עולמות עדינים,
קל ועדין,
כמו בועות סבון.

אני אוהב לראות אותם מציירים את עצמם
של שמש וארגמן, לעוף
מתחת לשמים הכחולים, רעד
פתאום ומתפורר…
מעולם לא חיפשתי תהילה.

נודד, הם הצעדים שלך
השביל ותו לא;
נוסע, אין דרך,
השביל נעשה בהליכה.

ההליכה עושה את השביל
ומסתכל אחורה
אתה רואה שוב את השביל מאי פעם
שוב ירמס.

נוסע אין דרך,
אבל מתעורר רק בים...

פעם במקום הזה שבו
עכשיו היער לבוש בקוצים,
נשמע קולו של משורר צועק
"נודד אין שביל,
השביל נעשה בהליכה...»

מכה אחר מכה, פסוק אחר פסוק...

המשורר מת רחוק מלהיות מוֹקֵד.
אבק ממדינה שכנה מכסה אותו.
כשהם התרחקו ראו אותו בוכה.
"נודד אין שביל,
השביל נעשה בהליכה...»

מכה אחר מכה, פסוק אחר פסוק...

כאשר חוֹחִית לא יכול לשיר.
כשהמשורר הוא צליין,
כשאין טעם להתפלל.
"נודד אין שביל,
השביל נעשה בהליכה...»

מכה אחר מכה, פסוק אחר פסוק

עוֹבֵר אוֹרֵחַ
Wayfarer 6

בואו נקשיב ביחד

סיפורים לפני השינה
Le favole della buonanotte
עוֹבֵר אוֹרֵחַ
Viandante 4
/
אוואטר של רמיג'יו רוברטו

Ciao, sono Remigio Ruberto, papà di Eugenio. L'amore che mi lega a Eugenio è senza tempo e senza spazio.

השאירו תגובה