בהתחשב באופיים יוצא הדופן של האפיפיורים העליונים הללו בכך שהם מציעים לאנשי הדת והנאמנים מודל ייחודי של סגולה ובקידום החיים ב המשיח, תוך התחשבות באינספור בקשות מכל העולם, הקדוש אַבָּא פרנסיס, הופך את שלו לרצונות פה אחד של האנשים של אלוהים, הורה לרשום את חגיגותיהם של יוחנן הקדוש ה-23, האפיפיור, ושל יוחנן פאולוס השני, האפיפיור, בלוח הרומי הכללי, הראשון ב-11, השני ב-22 באוקטובר, עם דרגת ההנצחה האופציונלית. (עיר הוותיקן, 11 בספטמבר 2014 – Zenit.org)
«אחים ואחיות! אל תפחד לקבל בברכה המשיח ולקבל את כוחו!
עזרו לאפיפיור ולכל אלה שרוצים לשרת המשיח וכן, בכוחו של המשיח, שרת את האדם ואת כל האנושות!
אל תפחד! פתחו, אכן, זרקו לרווחה את הדלתות א המשיח!
Alla sua salvatrice potestà aprite i confini degli Stati, i sistemi economici come quelli politici, i vasti campi di cultura, di civiltà, di sviluppo. Non abbiate paura! »
Queste parole memorabili, pronunciate il 22 ottobre (data scelta per la memoria liturgica) 1978 nell’omelia per l’inizio del pontificato (per leggere la >>> Omelia inizio del pontificato e (o) video ascoltarla Omelia inizio pontificato di Giovanni Paolo II), sono ormai scolpite nei cuori di tutti i cristiani e degli uomini di buona volontà del mondo intero.
Quello che il neoeletto Papa chiedeva a tutti, egli stesso lo ha fatto per primo: ha aperto a המשיח la società, la cultura, i sistemi politici ed economici, invertendo con la forza di un gigante, che gli veniva da אלוהים, una tendenza che poteva sembrare irreversibile.
Giovanni Paolo II, al secolo, Karol Józef Wojtyła, nasce a Wadowice, città a 50 km da Kraków (Polonia), il 18 maggio 1920. Era l’ultimo dei tre יְלָדִים di Karol Wojtyła e di Emilia Kaczorowska, che morì nel 1929.
Suo fratello maggiore Edmund, medico, morì nel 1932 e suo אַבָּא, sottufficiale dell’esercito, nel 1941. La sorella, Olga, era morta prima che lui nascesse.
Fu battezzato il 20 giugno 1920 nella כְּנֵסִיָה parrocchiale di Wadowice dal sacerdote Franciszek Zak; a 9 anni ricevette la Prima Comunione e a 18 anni il sacramento della Cresima. Terminati gli studi nella scuola superiore Marcin Wadowita di Wadowice, nel 1938 si iscrisse all’Università Jagellónica di Cracovia.
כאשר כוחות הכיבוש הנאצי סגרו את האוניברסיטה ב-1939, עבד קארול הצעיר (1940-1944) במחצבה ולאחר מכן במפעל הכימיקלים סולביי כדי להתפרנס ולהימנע מגירוש לגרמניה.
החל משנת 1942, כשהרגיש שהוא נקרא לכהונה, הוא השתתף בקורסי הגיבוש של הסמינר הגדול החשאי של קרקוב, בהנחיית הארכיבישוף של קרקוב, הקרדינל אדם סטפן סאפיה. במקביל, הוא היה ממקדמי ה"תיאטרו רפסודיקו", שגם הוא היה חשאי.
לאחר המלחמה המשיך את לימודיו בסמינר הגדול שנפתח זה עתה בקרקוב ובפקולטה לתיאולוגיה של האוניברסיטה היגילונית, עד להסמכתו לכהונה בקרקוב ב-1 בנובמבר 1946, בידי הארכיבישוף סאפיה.
Successivamente fu inviato a Roma, dove, sotto la guida del domenicano francese P. Garrigou-Lagrange, conseguì nel 1948 il dottorato in teologia, con una tesi sul tema della fede nelle opere di San Giovanni della Croce (Doctrina de fide apud Sanctum Ioannem a Cruce).
באותה תקופה, במהלך חופשותיו, הוא הפעיל את שירותו הפסטורלי בקרב מהגרים פולנים בצרפת, בלגיה והולנד.
Nel 1948 ritornò in Polonia e fu coadiutore dapprima nella parrocchia di Niegowić, vicino a Cracovia, e poi in quella di San Floriano, in città. Fu cappellano degli universitari fino al 1951, quando riprese i suoi studi filosofici e teologici.
בשנת 1953 הציג את התזה באוניברסיטה הקתולית של לובלין: "הערכת האפשרות לייסד אתיקה נוצרית החל מהמערכת האתית של מקס שלר". מאוחר יותר הפך לפרופסור לתיאולוגיה מוסרית ואתיקה בסמינר הגדול של קרקוב ובפקולטה לתיאולוגיה בלובלין.
ב-4 ביולי 1958, המכובד פיוס ה-12 מינה אותו לבישוף לתפקיד של אומבי ולחבר העזר של קרקוב. הוא קיבל סמיכה לאישוף ב-28 בספטמבר 1958 בקתדרלת וואוול (קרקוב), מידיו של הארכיבישוף אוגניוש באזיאק.
ב-13 בינואר 1964 הוא מונה לארכיבישוף של קרקוב על ידי הקדוש ברוך הוא פאולוס השישי, שיצר והכריז עליו קרדינל בקונסיסטוריה של ה-26 ביוני 1967, עם התואר ס. צ'זראו בפאלאטיו.
השתתף במועצת הוותיקן השנייה (1962-1965) עם תרומה חשובה בבניית החוקהGaudium et spes. הקרדינל וויטילה גם השתתף בחמש האסיפות של סינוד הבישופים לפני האפיפיור שלו.
הקרדינלים, שהתאספו בקונקלאב, בחרו בו באפיפיור ב-16 באוקטובר 1978. הוא קיבל את שמו של יוחנן פאולוס השני וב-22 באוקטובר הוא החל חגיגית את המשרד הפטריני, כיורשו ה-263 של השליח. האכסניה שלו הייתה אחת הארוכות בהיסטוריה של כְּנֵסִיָה ונמשך כמעט 27 שנים.
יוחנן פאולוס השני הפעיל את שירותו ברוח מיסיונרית בלתי נלאית, והקדיש את כל האנרגיות שלו מונעות על ידי דאגה פסטורלית עבור כל הכנסיות ועל ידי צדקה הפתוחה לכל האנושות.
– מסעות השליחים שלו ברחבי העולם היו 104. – הוא ערך 146 ביקורים פסטורליים באיטליה. – כבישוף רומא, הוא ביקר ב-317 קהילות (מתוך 333 בסך הכל).
יותר מכל קודמו פגש את האנשים של אלוהים וראשי האומות: הקהל הכללי של יום רביעי (1166 בתקופת האפיפיור) נכחו יותר מ-17 מיליון 600 אלף עולי רגל, מבלי לספור את כל שאר הקהלים המיוחדים והטקסים הדתיים [יותר מ-8 מיליון עולי רגל במהלך היובל הגדול של השנה 2000], כמו גם מיליוני המאמינים נפגשו במהלך הביקורים הפסטורליים באיטליה ובעולם.
כמו כן דמויות ממשלה רבות שהתקבלו בדיון:
– 38 ביקורים רשמיים; – 738 דיונים או פגישות עם ראשי מדינות; – 246 דיונים ופגישות עם ראשי ממשלה.
שֶׁלוֹ אהבה per i giovani lo ha spinto ad iniziare, nel 1985, le Giornate Mondiali della Gioventù. Le 19 edizioni della GMG che si sono tenute nel corso del suo Pontificato hanno visto riuniti milioni di giovani in varie parti del mondo.
באותו אופן, תשומת הלב שלו למשפחה באה לידי ביטוי במפגשי המשפחות העולמיים שיזם ב-1994.
יוחנן פאולוס השני קידם בהצלחה דיאלוג עם יהודים ועם נציגי דתות אחרות, וזימן אותם לפגישות תפילה לשלום שונות, במיוחד באסיזי.
בהנהגתו ה כְּנֵסִיָה התקרב לאלף השלישי וחגג את היובל הגדול של שנת 2000, בהתאם לקווים המצוינים במכתב השליחיםTertio Millennio Adveniente. אז היא התמודדה עם העידן החדש, וקיבלה אינדיקציות במכתב השליחיםנובו מילניום אינאונטה, שבו הוצגה דרך הזמן העתידי לנאמנים.
עם שנת הגאולה, שנת מריאן ושנת הסעודת, יוחנן פאולוס השני קידם את ההתחדשות הרוחנית של כְּנֵסִיָה.
הוא נתן תנופה יוצאת דופן לקנוניזציות והברכות, להראות אינספור דוגמאות לקדושה של ימינו, שהיו הסתה לאנשי זמננו. הוא חגג
– 147 טקסי קדושה והכריזו על 1338 מבורך; – 51 קנוניזציות, בסך הכל 482 קדושים.
הוא הגדיל מאוד את הקולג' של הקרדינלים, ויצר 231 מתוך 9 קונסיסטוריות (פלוס 1 בפקטורה, שעם זאת לא פורסם לפני מותו). הוא גם כינס 6 ישיבות מליאה של מכללת הקרדינלים.
הוא עמד בראש 15 אסיפות של סינוד הבישופים: – 6 גנרלים רגילים (1980, 1983, 1987, 1990, 1994 ו-2001), – אסיפה כללית יוצאת דופן אחת (1985), – 8 אסיפות מיוחדות (1980, 1991, 1994, 1995, 1997, 1998 [2] ו-1999).
הוא פרסם את הקטכיזם של כְּנֵסִיָה קתולי, לאור המסורת, פורש בסמכותיות על ידי מועצת הוותיקן השנייה. הוא ביצע רפורמה בקודים המערביים והמזרחיים של המשפט הקנוני, יצר מוסדות חדשים וארגן מחדש את הקורייה הרומית.
לאפיפיור יוחנן פאולוס השני, כרופא פרטי, מיוחסים גם 5 ספרים:
1."חוצה את סף התקווה" (אוקטובר 1994);
2."מתנה ומסתורין": במלאת חמישים שנה לכהונתי" (נובמבר 1996);
3."טריפטיכון רומי", מדיטציות בצורת שירה (מרץ 2003);
4."קום, בוא נלך!" (מאי 2004);
5."זיכרון וזהות" (פברואר 2005).
יוחנן פאולוס השני מת בוותיקן ב-2 באפריל 2005, בשעה 21.37, כששבת התקרבה לסיומה וכבר נכנסנו ליום האדון, האוקטבה של חג הפסחא ויום ראשון של רחמים אלוהיים.
מאותו ערב ועד 8 באפריל, כאשר התרחשה הלוויה של האפיפיור המנוח, יותר משלושה מיליון עולי רגל התכנסו לרומא כדי לחלוק כבוד לגופת האפיפיור, וחיכו בתור אפילו עד 24 שעות כדי שיוכלו לגשת לבזיליקת הקדוש. פיטר (>>> הפרידה האחרונה).
ב-28 באפריל הבא, הקדוש אַבָּא בנדיקטוס ה-16 העניק פטור מתקופת ההמתנה בת חמש השנים לאחר מותו, לתחילת עילת הקדושה והקדושה של יוחנן פאולוס השני.
The Cause נפתח רשמית ב-28 ביוני 2005 על ידי הקרדינל קמילו רויני, הכומר הכללי של הבישופות רומא. ב-2 באפריל 2007, שנתיים לאחר מותו, בבאס. של סנט ג'ון לטראן, הקרדינל עצמו הכריז על סיום השלב הבישופטי הראשון בתהליך הקדושה, ומסר את התוצאות לקהילה למען הקדושים.
נכון ל-1 באפריל 2009, היו 251 דיווחים על ניסים לכאורה שנבדקו על ידי הקהילה למען הקדושים.
ב-19 בדצמבר 2009, עם גזירה המאשרת את מעלותיו ההרואיות, הוא הוכרז כמכובד.
Il 14 gennaio 2011 Benedetto XVI ha promulgato il decreto che attribuisce un miracolo all’intercessione di Papa Giovanni Paolo II.
על פי מה שדווח על ידי הקרדינל אנג'לו אמאטו, ראש הקהילה למען הקדושים, מדובר בהחלמה ממחלת פרקינסון (אותה ממנה סבל יוחנן פאולוס השני) של האחות הדתייה הצרפתייה מארי סימון-פייר, שהתרחשה. בערב ה-2 ביוני 2005.
La cerimonia di beatificazione ha avuto luogo in Piazza S. Pietro il 1° maggio 2011, Domenica della Divina Misericordia (festa istituita dallo stesso Giovanni Paolo II, all’occasione della canonizzazione di Suor Faustina Kowalska, il 30 aprile 2000).
במהלך אירוע זה, ששודר ברחבי העולם, הצטופפו בכיכר ובכל הרחובות מסביב למעלה ממיליון וחצי מאמינים מכל העולם. כ-90 משלחות בינלאומיות השתתפו בטקס.
עם נוסחה זו, האפיפיור יוחנן פאולוס השני הוכה על ידי בנדיקטוס ה-16 אשר במהלך הדרשה שלו אמר:
«עם עדותו של אמונה, של אהבה ושל אומץ שליח, מלווה באנרגיה אנושית גדולה, זה למופת בֵּן של האומה הפולנית עזר לנוצרים מכל העולם לא לפחד לקרוא לעצמם נוצרים, להשתייך ל- כְּנֵסִיָהלדבר על הבשורה. במילה אחת: זה עזר לנו לא לפחד מהאמת, כי האמת היא ערובה לחופש.
אפילו יותר לסיכום: זה החזיר לנו את הכוח להאמין בו המשיח, למה המשיח הוא Redemptor hominis, גואל האדם: הנושא שלוהאנציקליקה הראשונהוהלייטמוטיב שלכל האחרים.»
והוא סיכם, נרגש בעליל, במונחים האלה:
«ואחר כך עדותו בסבל: ה' הפשיט ממנו לאט לאט הכל, אבל הוא תמיד נשאר "סלע", כמו המשיח הוא רצה את זה.
הענווה העמוקה שלו, ששורשה באיחוד אינטימי עם המשיח, אפשרה לו להמשיך להוביל את כְּנֵסִיָה ולתת לעולם מסר רהוט עוד יותר בתקופה שבה כוחו הפיזי כשל בו. כך הוא מילא בצורה יוצאת דופן את ייעודו של כל כומר ובישוף: להיות אחד עם זה יֵשׁוּעַ, שמקבל ומציע מדי יום ב כְּנֵסִיָה.
ברוך אתה, האפיפיור האהוב יוחנן פאולוס השני, כי האמנת! המשך - בבקשה - לתמוך משמים באמונת העם של אלוהים. ברכת אותנו פעמים רבות בכיכר הזו ליד הארמון! היום אנו מתפללים אליך: קדוש אַבָּא ברך אותנו! אָמֵן.»
ב-27 באפריל 2014, הוד קדושתו האפיפיור פרנציסקוס הכריז על קודמיו יוחנן ה-23 ויוחנן פאולוס השני כקדושים.רגע של שמחה ותפילה ל-800,000 ויותר מאמינים שנהרו לכיכר פטרוס הקדוש מכל העולם, אך גם תחילתו של מסע נצחי בתפארת כְּנֵסִיָה קָתוֹלִי.
Karol Józef Wojtyła nasce a Wadowice, in Polonia, nel 1920.
La sua famiglia e la sua infanzia sono segnate da diversi lutti. Nel 1939, quando la Germania nazista invade la Polonia, il Terzo Reich chiude l’università Jagellonica di Cracovia che stava frequentando, così il giovane Karol inizia a lavorare prima in una cava e poi nella fabbrica chimica Solvay per potersi guadagnare da vivere ed evitare la deportazione in Germania.
משנת 1942, כשהרגיש שהוא נקרא לכהונה, הוא השתתף בקורסי הגיבוש של הסמינר הגדול החשאי של קרקוב, בהנחיית הארכיבישוף אדם סטפן סאפיה.
רועה בפולין סוף סוף חופשית
Finita la guerra, Karol può continuare i suoi studi nel seminario maggiore di Cracovia e alla Facoltà di Teologia dell’Università Jagellonica, fino alla sua ordinazione sacerdotale, nel 1946.
Nel 1948 gli viene assegnato il suo primo incarico, in Polonia: coadiutore nella parrocchia di Niegowić, vicino a Cracovia, poi in quella di San Floriano, in città.
È cappellano degli universitari fino al 1951, e in seguito insegnerà Teologia Morale ed Etica nel seminario maggiore di Cracovia e nella Facoltà di Teologia di Lublino.
ב-13 בינואר 1964 הוא מונה לארכיבישוף של קרקוב על ידי האפיפיור פאולוס השישי, שיצר אותו כקרדינל שלוש שנים מאוחר יותר. מיד לאחר מכן הוא משתתף במועצת הוותיקן השנייה שם הוא תורם תרומה חשובה לעיבוד החוקה Gaudium et spes.
הקוטב הראשון על כסאו של פיטר
Con la prematura scomparsa di Giovanni Paolo I, contro ogni previsione Karol Wojtyła viene eletto Papa il 16 ottobre 1978.
È il primo Papa non italiano dopo 455 anni – dai tempi di Adriano VI – il primo polacco della storia e anche il primo Pontefice proveniente da un Paese di lingua slava.
Il suo Pontificato inizia subito a collezionare primati: i suoi viaggi apostolici nel mondo, espressione della costante sollecitudine pastorale del Successore di Pietro per tutte le Chiese, sono stati 104; aiutato dalle 11 lingue che conosceva, Giovanni Paolo II ha sempre lavorato per costruire ponti di relazioni tra nazioni e religioni diverse, nel segno dell’Ecumenismo, il vero faro da cui si è fatto guidare per tutto il suo lungo Pontificato.
לבסוף, באיטליה, הוא ערך 146 ביקורים פסטורליים וכבישוף של רומא, הוא ביקר ב-317 מתוך 332 הקהילה הרומית הנוכחית.
משרד אוניברסלי באמת
ההתעסקות הפסטורלית שלו מוצאת ביטוי גם בהקמת דיוקסיות רבות וגיבולים כנסייתיים, בהכרזת הקודים של המשפט הקנוני של הלטינית ושל הכנסיות המזרחיות, של הקטכיזם של כְּנֵסִיָה קָתוֹלִי.
הצעת נישואין לעם של אלוהים momenti di particolare intensità spirituale, indice l’Anno della Redenzione, l’Anno Mariano e l’Anno dell’Eucaristia nonché il Grande Giubileo del 2000.
Avvicina le nuove generazioni indicendo la celebrazione della Giornata Mondiale della Gioventù che prende le mosse da quel primo incontro a Roma il 31 marzo del 1985 e che da allora in poi si celebrerà ogni due anni in una città diversa del mondo scelta dal Papa, acquistando via via sempre maggiore importanza.
יתר על כן, אף אפיפיור לא פגש אנשים רבים כמו יוחנן פאולוס השני: הקהל הכללי של יום רביעי (למעלה מ-1160) נכחו על ידי יותר מ-17,600,000 עולי רגל, מבלי לספור את כל שאר הקהלים המיוחדים והטקסים הדתיים ומיליוני המאמינים להם הוא מקפיד יד וקיבל ליטוף במהלך ביקורים פסטורליים באיטליה וברחבי העולם.
הפיגוע בכיכר פטרוס הקדוש
Giovanni Paolo II ha anche subito un grave attentato in piazza San Pietro il 13 maggio 1981 quando, appena uscito tra la folla riunita per l’udienza, viene ferito da un colpo di pistola.
Dopo una lunga degenza in ospedale, perdona il suo attentatore, il turco Ali Agca, e va a trovarlo in carcere, dove hanno un lungo colloquio.
מודה על כך שניצלתי על ידי יד אמה של האם של אלוהים, il Papa fa poi incastonare il proiettile dal quale è stato colpito nella corona della statua della Madonna di Fatima, ricordando anche che l’attentato era avvenuto proprio il giorno in cui ne ricorreva la festa.
כשהוא מודע לכך שקיבל חיים חדשים, הגביר יוחנן פאולוס השני את מחויבויותיו הפסטורליות בנדיבות הירואית.
מסמכים וטקסטים
באפיפיור הארוך שלו, האפיפיור גם חתם על מסמכים שונים שנכנסו לאחר מכן למגיסטריום של ה כְּנֵסִיָה. Tra i principali si annoverano 14 Encicliche, 15 Esortazioni apostoliche, 11 Costituzioni apostoliche e 45 Lettere apostoliche. Tra queste ricordiamo due encicliche sul tema del lavoro e della dottrina sociale come la Laborem Exercens del 1981 e la Centesimus Annus del 1991, nel centenario della Rerum Novarum di Leone XIII.
Si ricorda poi anche la Costituzione apostolica Pastor Bonus del 1988 in cui stabilisce l’organizzazione della Curia Romana e i compiti dei vari dicasteri.
חמישה ספרים מיוחסים גם לאפיפיור יוחנן פאולוס השני: חציית סף התקווה (אוקטובר 1994); מתנה ומסתורין: במלאת חמישים שנה לכהונתי (נובמבר 1996); טריפטיכון רומי, מדיטציות בצורת שירה (מרץ 2003); קום, בוא נלך! (מאי 2004) וזיכרון וזהות (פברואר 2005).
מוות ופולחן
Giovanni Paolo II muore a Roma, nel Palazzo Apostolico Vaticano, sabato 2 aprile 2005, alle ore 21.37, nella vigilia della Domenica in Albis o della Divina Misericordia, da lui istituita.
Il suo Pontificato è stato il terzo più lungo della storia, dopo quello di Pietro e quello di Pio IX.
ההלוויות החגיגיות בכיכר פטרוס הקדוש נחגגות ב-8 באפריל עם השתתפות מדהימה של אנשים. הוכה ב-2011 על ידי יורשו המיידי בנדיקטוס ה-16, ב-27 באפריל 2014 הוא הוכרז כקדוש על ידי האפיפיור פרנציסקוס.
זוהי תפילה שלמד יוחנן פאולוס השני בילדותו ודקלם כל יום:
בוא, רוח הבורא, לבקר במוחנו, להתמלא בחסדך את הלבבות שיצרת.
הו מנחם מתוק, מתנה של אַבָּא גבוה מאוד, מים חיים, אש, אהבה, חג המולד הקדוש של הנשמה.
אצבע של יד של אלוהים, שהובטח על ידי המושיע, להקרין את שבע המתנות שלך, מעורר בנו את המילה. היה קל לשכל, להבה בוערת בלב; לרפא את הפצעים שלנו עם המזור שלך אהבה.
הגן עלינו מפני האויב, מביא את מתנת השלום, המדריך הבלתי מנוצח שלך לשמור עלינו מפגיעה. אור חוכמה נצחית, ספר לנו את התעלומה הגדולה שֶׁל אלוהיםאַבָּא הוא נולד ב בֵּן מאוחדים באהבה אחת.
תהילה אלוהיםאַבָּא, al בֵּן, שקם מן המתים ולרוח הקודש לכל הגילאים. אָמֵן.
