"התלמיד אשר יֵשׁוּעַ אהוב": פשוט כך, בבשורה שלו, יוחנן מגדיר את עצמו והוא צודק לראות זאת כך, כי הוא זה שממלא את אחד התפקידים החשובים ביותר בתולדות הישועה, בנוסף, כמובן, למרים, WHO יֵשׁוּעַ מפקיד לו במפורש על ערש דווי את זה "הנה שלך בֵּן” ed “ecco tua madre”.
מכאן ואילך, ג'ון לוקח עמו את מרי בתור "הדבר היקר ביותר" ונקודת האיחוד בין השניים היא בדיוק הטוהר, החיים הבתוליים ששניהם מנהלים.
מידע היסטורי על חייו של ג'ון
Le fonti storiche dalle quali attingere i dettagli della vita dell’apostolo evangelista, sono diverse, alcune apocrife come un altro Vangelo, secondo alcuni da attribuire proprio alla sua penna.
Di lui sappiamo che è il più giovane e che sarà il più longevo dei Dodici. È originario della Galilea, in una zona sul lago di Tiberiade e infatti viene da una famiglia di pescatori.
שֶׁלוֹ אַבָּא זה זבדי ואמו סלומה; אחיו ג'אקומו, הידוע כמייג'ור, יהיה גם שליח. זה תמיד נקרא על ידי יֵשׁוּעַ ed è nella cerchia dei ristrettissimi che lo accompagnano nelle occasioni più importanti, come quando viene resuscitata la figlia di Giairo, nella Trasfigurazione sul Monte Tabor e durante l’agonia nel Getsemani.
Anche nel corso dell’Ultima Cena siede in un posto d’onore, alla sua destra, e gli poggia il capo sulla spalla con un gesto d’affetto: è proprio in quel momento che lo Spirito Santo gli infonde la sapienza del racconto evangelico che scriverà in vecchiaia.
È l’unico a stare ai piedi della Croce assieme a Maria e con lei trascorre in attesa i tre giorni precedenti alla Resurrezione; è ancora il primo ad arrivare al sepolcro vuoto dopo l’annuncio di Maria Maddalena, ma lascerà entrare Pietro perché ha rispetto dell’anzianità.
לאחר מכן יעבור עם מרים לאפסוס, משם ידאג לבשורת אסיה הקטנה. נראה גם שהוא יצטרך לסבול את רדיפת דומיטיאנוס ולהגלות לאי פטמוס, שממנו, עם הופעת נרווה, יחזור לאפסוס כדי לסיים את ימיו כבן מאה כאן, בסביבות שנת 104.
"פרח הבשורות"
כך נקראת הבשורה שכתב יוחנן, הידועה גם בשם "הבשורה הרוחנית" או בשורת הלוגוס, הודות לתחכום השפה התיאולוגית וטבעת המונח הפולסימי "לוגוס" לציון יֵשׁוּעַ עם המשמעויות של "מילה", "דיאלוג", "פרויקט", "פועל". יתר על כן, בבשורה שלו, המילה "להאמין" מופיעה 98 פעמים, כי כך מגיעים ללב של יֵשׁוּעַ, האמונה בחופש ובקבלת החסד כתלמידו האהוב של המשיח ci mostra.
שלו היא גם בשורה מריאנית מאוד, לא כל כך בגלל כמות ההתייחסויות לבתולה, אלא בגלל החסד המיוחד של היא שיותר מכולם מכירה את בֵּן וזה הופך את המסתורין של המשיח. עם זאת, מרי מופיעה רק פעמיים בסיפורו של ג'ון: בחתונה בקאנה ובגולגולתא. חשיבות מיוחדת היא סיפור החתונה בכנא, המהווה גם את המפגש הראשון של יֵשׁוּעַ con Giovanni.
אבל קריאתו של יוחנן – שיחד עם אנדרו כבר היה מחסידיו של יוחנן המטביל – מתרחשת כנראה בביתאניה, ליד נהר הירדן. כשזה מגיע יֵשׁוּעַ, המטביל מברך אותו בתור "הכבש של אלוהים". ג'ובאני כל כך מתרשם מהפגישה הזו שהוא אפילו זוכר את השעה בה התרחשה (העשירית, בסביבות השעה 16:00) ולכן לא יוכל, לאחר מכן, לא לעקוב. יֵשׁוּעַ.
אך בנוסף לערך התיאולוגי הגבוה, הבשורה על פי יוחנן שונה מהסינופטיקה גם בשל הדגש על האנושיות של המשיח העולה מהפרטים של כמה סיפורים, כמו ישיבה עייפה, הדמעות הנשפכות על לזרוס או הצמא שמתגלה על הצלב.
האפוקליפסה והמכתבים
Giovanni scrive anche tre lettere e l’Apocalisse, l’unico libro profetico del Nuovo Testamento.
היא מסיימת את הכתובים וכבר משמה - שפירושה "התגלות" - היא מעידה על המסר הקונקרטי של תקווה שהיא נושאת, באופן מסוים, שמה נקודה קבועה לדיאלוג של אלוהים עם האדם: מעתה זה יהיה שם כְּנֵסִיָה לדבר, לקרוא את הפעולה של אלוהים all’interno della Storia, fino al suo ritorno sulla Terra alla fine dei tempi.
במובן זה האפוקליפסה היא גם "נבואה". באשר לשלושת המכתבים, או האיגרות, של יוחנן, כנראה שנכתבו באפסוס, הם מכתבים עלאהבה ועל אמונה שמטרתן להגן על כמה אמיתות רוחניות בסיסיות מפני התקפת הדוקטרינות הגנוסטיות.
זהו ההתחלה הבלתי ניתנת לחיקוי של ה בְּשׂוֹרָה של ג'ובאני:
בראשית הייתה המילה, המילה הייתה ב אלוהים והמילה הייתה אלוהים.
הוא היה בהתחלה ב אלוהים: הכל נעשה דרכו, ובלעדיו כלום לא נעשה מכל זה קיים.
בו היו חיים והחיים היו אור בני אדם; האור מאיר בחושך, אבל החושך לא קיבל אותה בברכה.
הוא היה בעולם, והעולם נברא דרכו, אבל העולם לא זיהה אותו.
הוא בא בין עמו, אבל שלו לא קיבל את זה.
אבל לאלה שקיבלו את פניו, נתן כוח להיות יְלָדִים של אלוהים: לאלו המאמינים בשמו, מי שלא נותן דם, וגם לא מרצון בבשר, ולא לפי רצון האדם, אלא מ אלוהים הם נוצרו.
והדבר הפך לבשר וישב בתוכנו; וראינו את תהילתו, תהילה כי רק נולד מ אַבָּא, מלא חסד ואמת.
ג'ון מעיד עליו וזועק: "הנה האיש אשר אמרתי עליו: זה שבא אחרי חלף על פני, כי זה היה לפני.
ממלאותו כולנו קיבלנו וחסד על חסד.
כי התורה ניתנה באמצעות משה, החסד והאמת הגיעו יֵשׁוּעַהמשיח.
אלוהים אף אחד לא ראה את זה מעולם: רק ה בֵּן רק מולדת, אשר בחיקו של אַבָּא, הוא חשף את זה.
