קראו והאזינו לאגדה Il Signor Fallaninna
סיכום
Questa sera leggiamo insieme questa bellissima ed interessante מַעֲשִׂיָה di Gianni Rodari, tratto dal libro “favole al telefono”

ג'ון Francesco Rodari, detto Gianni[1] (pronuncia Rodàri, /roˈdari/; Omegna, 23 ottobre 1920 – רומא, 14 aprile 1980), è stato uno scrittore, pedagogista, giornalista e poeta italiano. È l’unico scrittore italiano ad aver vinto il Premio Hans Christian Andersen (1970). (leggi ancora)

בואו נקרא ביחד
מר פאלנינה היה עדין מאוד, אבל כל כך עדין שאם מרבה רגליים ילך על הקיר הוא לא יעשה זאת.
poteva dormire per il rumore, e se una formica lasciava cadere un granellino di zucchero balzava in piedi
spaventato e gridava: – Aiuto, il terremoto.
Naturalmente non poteva soffrire i יְלָדִים, i temporali e le motociclette, ma più di tutto gli dava fastidio la polvere sotto i piedi, perciò non camminava mai neanche in בית, ma si faceva portare in braccio da un servitore molto robusto.
למשרת הזה קראו גוגלילמו ומהבוקר עד הערב סינור פאלאנינה כיסה אותו
אתה צועק: ברכות, גוגלילמו, עשה זאת בעדינות רבה, אחרת אני אשבר. אף פעם לא הליכה השמינה אותו יותר ויותר, וככל שהוא השמין יותר כך הוא נעשה עדין יותר. אפילו היבלות על ידיו של גוגלילמו הרגיזו אותו.
אבל גוגלילמו, כמה פעמים אני צריך להגיד לך שכדי לשאת אותי אתה צריך לשים כפפות.
גוגלילמו נאנק והתאמץ לשים כפפות שהיו גדולות מדי עבור היפופוטם.
אבל סינור פאלנינה היה כבד יותר מדי יום וגוגלילמו המסכן הזיע בחורף כמו בקיץ, ופעם אחת עלה בדעתו: מה יקרה אם אזרוק את סינור פאלנינה מהמרפסת?
זה קרה שבדיוק באותו יום לבש סינור פאלאנינה חליפת פשתן לבנה וכשגוגלילמו זרק אותה מהמרפסת הוא נפל על צואת זבוב ועשה כתם קטן על מכנסיו.
כדי לראות אותה היית צריך זכוכית מגדלת, אבל פאלנינה הייתה כל כך עדינה שהיא מתה מצער.
בואו נקשיב ביחד
