מלכת מרי הבתולה הקדושה

קרא את סיפורה של מלכת מרי הבתולה הקדושה

הִיסטוֹרִיָה

בסיומה של השנה המריאנית 1954, במלאת מאה להכרזה על דוגמת ההתעברות הטהורה, הקים פיוס ה-12 את האנדרטה הליטורגית הזו, והציב אותה ב-31 במאי, את "הכתר" של חודש מאי.

רק עם הרפורמה בלוח השנה הליטורגי של 1969, נראה לנכון יותר להכניסו לאוקטבה של חגיגות ההנחה כדי להדגיש טוב יותר את היחס בין הנחה להאדרה.

עד קאלי רג'ינאם

פיוס ה-12, באות האנציקליקה "עד קאלי רג'ינאם” (11 ottobre 1954), parla di מרי come אִמָא del Capo, Madre dei membri del Corpo mistico, sovrana e regina della Chiesa, partecipe della regalità di יֵשׁוּעַ.

Per motivare la decisione presa, scrive il אַבָּא: “מאז המאות המוקדמות של chiesa cattolica il popolo cristiano ha elevato supplici preghiere e inni di lode e di devozione alla Regina del שָׁמַיִם, sia nelle circostanze liete, sia, e molto più, nei periodi di gravi angustie e pericoli; né vennero meno le speranze riposte nella Madre del Re divino, ישו".

A coronamento di tante “testimonianze della Nostra pietà mariana, cui il popolo cristiano ha risposto con tanta passione, per concludere utilmente e felicemente l’anno mariano che volge al termine e per venire incontro alle insistenti richieste, che Ci sono pervenute da ogni parte, abbiamo stabilito di istituire la festa liturgica della «beata Maria vergine regina». Non si tratta certo di una nuova verità proposta al popolo cristiano, perché il fondamento e le ragioni della dignità regale di Maria, abbondantemente espresse in ogni età, si trovano nei documenti antichi della chiesa e nei ספרים della sacra liturgia”.

Sempre il Papa lungo il testo dell’Enciclica presenta passi biblici e patristici e di tanti Testimoni della טבעת נישואים che hanno tessuto le lodi di Maria e a Maria. בין אלה: "אנדרו הקדוש מכרתים, מייחס לעתים קרובות את הכבוד המלכותי לבתולה: «(Gesù המשיח) porta in questo giorno come regina del genere umano dalla dimora terrena (ai cieli) la sua Madre sempre vergine, nel cui seno, pur rimanendo אלוהיםלקח בשר אדם".

לאחר מכן פונה גרמנוס הקדוש אל הבתולה באופן הבא:"שבי, גברתי: בהיותך מלכה ובולטת יותר מכל המלכים, מחובתך לשבת במקום הגבוה ביותר»; San ג'ון Damasceno la proclama"מלכה, פילגש, גברת".והוא אומר שוב: “Ricorderemo parimenti che il Nostro predecessore di immortale memoria Sisto IV, nella lettera apostolica Cum praeexcelsa, in cui accenna con favore alla dottrina dell’immacolata concezione della beata Vergine, comincia proprio con le מילים che dicono Maria «regina, che sempre vigile intercede presso il Re, che ha generato». 

כמו כן בנדיקטוס הארבעה עשר, במכתב השליחיםGloriosae Dominae, התקשר למרי"מלכת שמיים וארץ",בטענה שהמלך העליון, בדרך כלשהי, הפקיד בידיה את האימפריה שלו. סנט'אלפונסו, תוך התחשבות בכל מסורת המאות שקדמו לו, הצליח לכתוב במסירות רבה: «Poiché la vergine Maria fu esaltata ad essere la Madre del Re dei re, con giusta ragione la chiesa l’onora col titolo di Regina».

Fa eco la liturgia della chiesa latina con l’antica e dolcissima תְפִלָה"שלום מלכה",האנטיפונים של מריאן"שלום, מלכת השמים", "מלכת השמים, תשמחי, אלואיה"...לשירים הללו יש להוסיף אתהליטני של לורטו,שקוראים לחסידים להזעיק שוב ושוב את המלכה מרי; ובתעלומה המפוארת החמישית של מחרוזת התפילה הקדושה, המאמינים כבר חשבו במשך מאות שנים, את ממלכת מרים, החובקת את השמים והארץ...

אכן, בכתבי הקודש, דל בֵּן, שיוולד מהבתולה, נאמר:"יקראו לו בֵּן dell’Altissimo e il ג'ֶנטֶלמֶן Dio gli darà il trono di Davide, suo אַבָּא; e regnerà nella בית di Giacobbe eternamente e il suo regno non avrà fine» (Lc 1, 32-33); ועוד מכריזים על מרי"אם ה'" (Lk 1:43).

Ne segue logicamente che ella stessa è Regina, avendo dato החיים a un Figlio che nel medesimo istante del concepimento, anche come איש, era re e signore di tutte le cose, per l’unione ipostatica della natura umana col Verbo… Chiunque pertanto onora la Signora dei celesti e dei mortali – e nessuno si creda esente da questo tributo di riconoscenza e di אהבה – la invochi come regina potentissima, mediatrice di pace; rispetti e difenda la pace, che non è ingiustizia impunita né sfrenata licenza, ma è invece concordia bene ordinata sotto il segno e il comando della volontà di Dio: a fomentare e accrescere tale concordia spingono le materne esortazioni e gli ordini di Maria vergine”

מקור © חדשות הוותיקן – Dicastery לתקשורת

חגיגת מריה רג'ינה הוקמה על ידי האפיפיור המכובד פיוס ה-12 (1939-1958) ב-1955 בסוף השנה המריאנית, יום השנה המאה להכרזה על הדוגמה של ההתעברות ללא רבב.

Si celebrava, fino alla recente riforma del calendario liturgico, il 31 maggio, a coronamento della singolare devozione mariana nel mese a Lei dedicato. Il 22 אוגוסט era riservato alla commemorazione del Cuore Immacolato di Maria, al cui posto subentra la festa di Maria Regina per avvicinare la regalità della Vergine alla sua glorificazione nell’assunzione al cielo.

מקום זה של ייחוד וכבוד נובע מהכותרות הרבות שאויר על ידי המכובד פיוס ה-12 במכתב אנציקלאלי «Ad caeli Reginam» (11 ottobre 1954), di Madre del Capo e dei membri del Corpo mistico, di augusta sovrana e regina della Chiesa, che la rende partecipe non solo della dignità regale di Gesù, ma anche del suo influsso vitale e santificante sui membri del Corpo mistico.

בלטינית "מַלכָּה", כפי ש "רקס", נגזר מ "כְּלָל”, cioè reggere, governare, dominare. Dal punto di vista umano è difficile attribuire a Maria il ruolo di dominatrice, Lei che si è proclamata la serva del Signore e ha trascorso tutta la חַיִים nel più umile nascondimento.

Luca, negli Atti degli שליחים, colloca Maria in mezzo agli Undici, dopo l’Ascensione, raccolta con essi in preghiera; ma non è lei che impartisce ordini, bensì פיטר. E tuttavia proprio in quella circostanza Maria costituisce l’anello di congiunzione che tiene uniti al Risorto quegl’uomini non ancora irrobustiti dai doni dello Spirito Santo.

שםמריאליס קאלטוסכותב: "לחגיגית ההנחה יש הרחבה חגיגית בחגיגת מלכת מרים הקדושה, המתרחשת שמונה ימים לאחר מכן, שבה אנו מתבוננים בה, היושבת ליד מלך הדורות, זורחת כמלכה ומתערבת כאמא.".

שםלומן גנטיוםמציג את יחסי ההנחה-מלכות של מרים במונחים אלה: "L’Immacolata Vergine… finito il corso della sua vita terrena, fu assunta alla celeste gloria in נֶפֶשׁ e corpo, e dal Signore esaltata come Regina dell’universo, perché fosse più pienamente conformata al suo Figlio, Signore dei dominanti, e vincitore del חטא e della מוות".

Tutti i cristiani vedono e venerano in lei la sovrabbondante generosità dell’amore divino che l’ha colmata di ogni bene. Ma Lei distribuisce regalmente e maternamente quanto ha ricevuto dal Re; protegge con la sua potenza i יְלָדִים acquisiti in virtù della sua corredenzione e li rallegra con i suoi doni, poiché il Re ha disposto che ogni חן passi per le sue mani di munifica regina.

Per questo la Chiesa invita i fedeli a invocarla non solo col dolce nome di madre, ma anche con quello reverente di regina, come in cielo la salutano con אושר e amore gli angeli, i patriarchi, i profeti, gli apostoli, i martiri, i confessori, le vergini.

מרי הוכתרה בקודקוד הכפול של בתולות ואמהות אלוהית:«Lo Spirito Santo scenderà su di te, su te stenderà la sua ombra la potenza dell’Altissimo. Colui che nascerà sarà dunque santo e chiamato Figlio di Dio.» (לוק 1.35)

שלושה מהאנטיפונים המריאניים הידועים ביותר על ידי נוצרים קוראים למרי עם הכותרת שלמלכה; הם ההיי מלכה, ההמלכה קאליושדרת רג'ינה קולורום. 

מקור © gospeloftheday.org

Ultimo aggiornamento: 20 Agosto 2023 – 16.34 by רמיגיוס רוברט