בהתחלה אלוהים הוא ברא את השמים והארץ. הארץ הייתה חסרת צורה ועזובה והחושך כיסה את התהום ואת הרוח של אלוהים ריחף מעל המים.אלוהים הוא אמר: "יהי אור!" והיה אור. אלוהים הוא ראה שהאור טוב ו אלוהים הפריד בין האור לחושך. אלוהים הוא קרא לאור יום, בעוד הוא קרא לחושך לילה. ויהי ערב ויהי בוקר: היום הראשון.
אלוהים אָמַר, יִהְיֶה רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם, לְהַבְדִּיל אֶת הַמַּיִם אֶל הַמַּיִם. אלוהים עשה את הרקיע והפריד בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר למעלה מהרקיע. וכך זה קרה. אלוהים הוא קרא לרקיע שמים. ויהי ערב ויהי בוקר: יום שני.
אלוהים אָמַר: יִהְיֶה אֶת הַמַּיִם תַּחַת הַשָּׁמַיִם לְמָקוֹם אֶחָד וְהָיָה אֶת הָאָרֶץ הַיָּבָשׁ. וכך זה קרה. אלוהים הוא קרא לארץ היבשה אדמה, בעוד הוא קרא למסת המים ים. אלוהים הוא ראה שזה טוב. אלוהים disse: «La terra produca germogli, erbe che producono seme e alberi da frutto, che fanno sulla terra frutto con il seme, ciascuno secondo la propria specie».
וכך זה קרה. וְהָאָרֶץ הוֹצִיא נְבָעִים, עִבְלִים מַעֲשִׂים זְרָעִים, אִישׁ לְמִינוֹ, וְעֵצִים נָשִׂיא פְּרוֹת זֶרַע, לְמִינוֹ. אלוהים הוא ראה שזה טוב. ויהי ערב ויהי בוקר: יום שלישי.
אלוהים אמר: "יהיו מקורות אור ברקיע השמים להפריד בין היום ללילה; שיהיו סימנים לחגים, לימים ולשנים ויהיו מקורות אור ברקיע השמים להאיר את הארץ". וכך זה קרה. ו אלוהים fece le due fonti di luce grandi: la fonte di luce maggiore per governare il giorno e la fonte di luce minore per governare la notte, e le stelle.
אלוהים הוא הניח אותם ברקיע השמים כדי להאיר את הארץ ולשלוט ביום ובלילה ולהפריד בין אור לחושך. אלוהים הוא ראה שזה טוב. ויהי ערב ויהי בוקר: היום הרביעי. אלוהים disse: «Le acque brùlichino di esseri viventi e uccelli volino sopra la terra, davanti al firmamento del cielo».
אלוהים הוא ברא את המפלצות הגדולות של הים ואת כל החיות הנעות והרוחשות במים, למיניהם, ואת כל בעלי הכנף, למיניהם. אלוהים הוא ראה שזה טוב. אלוהים הוא בירך אותם: "פרו ורבו ומלאו את מי הימים; ירבו ציפורים על פני האדמה." ויהי ערב ויהי בוקר: היום החמישי.
אלוהים הוא אמר: "האדמה מייצרת יצורים חיים לפי מינם: בהמות, זוחלים וחיות בר, לפי מינם". וכך זה קרה. אלוהים fece gli animali selvatici, secondo la loro specie, il bestiame, secondo la propria specie, e tutti i rettili del suolo, secondo la loro specie.
אלוהים הוא ראה שזה טוב. אלוהים אמר: הבה נעשה אדם בצלמנו כדמותנו: נמלוך על דגי הים ועל ציפורי השמים, על הבקר, על כל חיות הבר ועל כל הרמשים הזוחלים על פני הים. כדור הארץ."
ו אלוהים הוא ברא את האדם בצלמו; בתמונה של אלוהים יצר את זה: זכר ונקבה ברא אותם.
אלוהים ברך אותם ו אלוהים אמר להם: "תפרה והתרבה, למלא את הארץ ולהכניע אותה, לשלוט על דגי הים ועל ציפורי השמים ועל כל יצור חי הזוחל על הארץ."
אלוהים disse: «Ecco, io vi do ogni erba che produce seme e che è su tutta la terra, e ogni albero fruttifero che produce seme: saranno il vostro cibo. A tutti gli animali selvatici, a tutti gli uccelli del cielo e a tutti gli esseri che strisciano sulla terra e nei quali è alito di vita, io do in cibo ogni erba verde».
וכך זה קרה. אלוהים הוא ראה מה שעשה, והנה טוב מאוד. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר: יום השישי. כך הושלמו שמים וארץ וכל צבאותיהם. אלוהיםביום השביעי סיים מלאכתו אשר עשה, וביום השביעי חדל מכל מלאכתו אשר עשה.
מתוך ספר בראשית Gn 22,1-18 (אות קצרה 22,1-2.9a.10-13.15-18) בימים אלו, אלוהים העמיד את אברהם במבחן ואמר לו: "אברהם!" הוא ענה: "הנה אני!" הוא חידש: "קח את בנך, בנך יחידך שאתה אוהב, יצחק, לך לשטח מוריה והקרב אותו כקורבן על ההר שאראה לך".
השכם בבוקר קם אברהם, אוכף את חמורו, לקח עמו שני עבדים ואת בנו יצחק, כרת עצים לעולה ויצא אל המקום שבו. אלוהים gli aveva indicato. Il terzo giorno Abramo alzò gli occhi e da lontano vide quel luogo. Allora Abramo disse ai suoi servi: «Fermatevi qui con l’asino; io e il ragazzo andremo fin lassù, ci prostreremo e poi ritorneremo da voi».
אברהם לקח את עצי העולה והעמיס על בנו יצחק, לקח יד האש והסכין, ואז המשיכו שניהם יחד. יצחק פנה אל ה אַבָּא אברהם ואמר: "אַבָּא שֶׁלִי!". הוא ענה: "הנה אני, בני". הוא המשיך: "הנה האש והעצים, אבל היכן הכבש לעולה?". אברהם השיב: "אלוהים stesso si provvederà l’agnello per l’olocausto, figlio mio!». Proseguirono tutti e due insieme.
אז הם הגיעו למקום הזה אלוהים הצביע עליו; כאן בנה אברהם את המזבח, הניח את העצים, קשר את יצחק בנו והניח אותו על המזבח, על גבי העצים. ואז אברהם מתח את יד ולקח את הסכין להרוג את בנו.
אבל מלאך ה' קרא לו מן השמים ואמר לו: "אברהם אברהם!" הוא ענה: "הנה אני!" המלאך אמר: "אל תפיץ את יד נגד הילד ואל תעשה לו כלום! עכשיו אני יודע שאתה מפחד אלוהים ולא מנעת ממני את בנך יחידך".
ואז אברהם הרים את מבטו וראה איל שנתפס בקרניו בסנה. הלך אברהם ולקח את האיל והקריב אותו כעולה במקום בנו.
אברהם קרא למקום ההוא "ה' רואה"; לכן היום נאמר: "על ההר מראה ה' את עצמו". L’angelo del Signore chiamò dal cielo Abramo per la seconda volta e disse: «Giuro per me stesso, oracolo del Signore: perché tu hai fatto questo e non hai risparmiato tuo figlio, il tuo unigenito, io ti colmerò di benedizioni e renderò molto numerosa la tua discendenza, come le stelle del cielo e come la sabbia che è sul lido del mare; la tua discendenza si impadronirà delle città dei nemici.
ה' הוא נחלתי וכוסי: בידיים שלך החיים שלי. אני תמיד שם את ה' לפני, תעמוד על ימין שלי, אני לא אוכל לקרטע. ר.
על כך הלב שלי שמח ונפשי שמחה; אפילו הגוף שלי נח בטוח, למה שלא תנטוש את חיי בגיהנום, ולא תיתן לנאמן שלך לראות את הבור. ר.
אתה תראה לי את דרך החיים, שמחה מלאה בנוכחותך, מתיקות אינסופית לימינך. ר.
בוא נתפלל. אוֹ אלוהים, אַבָּא של מאמינים, מאשר להעניק לכל הגברים את מתנת האימוץ המשפחתי הרבו את ילדיכם בכל הארץ, ובקודש הפסח של הטבילה לקיים את ההבטחה שניתנה לאברהם להצליח אַבָּא מכל העמים, תן לעמך לענות בצורה ראויה לחסדי קריאתך. למען המשיח אדוננו.
קריאה שלישית בני ישראל הלכו על יבשה בתוך הים.
מתוך ספר שמות דוגמה 14:15-15:1
באותם ימים אמר ה' למשה: "למה אתה זועק אלי? הורה לבני ישראל להמשיך במסעם. בינתיים, הרם את המקל שלך, פרוש לשם יד על הים וחלקו אותו, כדי שבני ישראל יוכלו להיכנס לים ביבשה. הִנְנִי מְקַשֶּׁה אֶת-לֵב מִצְרַיִם, וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם, וְהִרְאֶה אֶת-תְּהִלָּהּ, עַל-פַּרְעֹה וְכָל-צְבָאוֹ, עַל-רֶכְבוֹתָיו וְעַל-פַּרְשָיו. יידעו המצרים כי אני ה', כאשר אפגין כבודי על פרעה, מרכבתו ופרשיו.'
המלאך של אלוהים, שהקדים את מחנה ישראל, החליף מקום ועבר בחזרה. גם עמוד הענן זז ומלפנים עבר מאחור. הלך והתמקם בין מחנה המצרים לזה של ישראל. הענן היה חשוך עבור חלק, בעוד עבור אחרים הוא האיר את הלילה; כך שהם לא יכלו להתקרב זה לזה כל הלילה.
ואז משה מתח את יד על הים. וַיָּסַף יְהוָה אֶת הַיָּם כָּל-הַלַּיְלָה בְּרוּחַ מִזְרָחָה עֹזֶה וַיַּבָּשׁ; המים נפרדו. בני ישראל נכנסו לים ביבשה, כשהמים יוצרים חומה מימינם ומשמאלם. המצרים רדפו אחריהם, וכל סוסי פרעה, מרכבותיו ופרשיו רכבו אחריהם אל הים.
אבל בבוקר צפה ה', מעמוד האש והענן, השליך מבט על המחנה המצרי וניתק אותו. הוא בלם את גלגלי המרכבות שלהם כך שהם בקושי יכלו לדחוף אותם. וַיֹּאמְרוּ הַמִּצְרַיִם: "הבה נברח מישראל, כי ה' נלחם עבורם במצרים!"
ה' אמר למשה: "תמתח את יד על הים: המים נשפכים על המצרים, על מרכבותיהם ופרשיהם". מוזס מתח את יד sul mare e il mare, sul far del mattino, tornò al suo livello consueto, mentre gli Egiziani, fuggendo, gli si dirigevano contro. Il Signore li travolse così in mezzo al mare.
חזרו המים והטביעו את המרכבות והפרשים של כל צבא פרעה, אשר נכנסו לים מאחורי ישראל: אף אחד לא נמלט. במקום זאת, בני ישראל הלכו על אדמה יבשה בלב ים, בעוד המים היו חומה מימינם ומשמאלם.
ביום ההוא הציל ה' את ישראל מפני יד מן המצרים, וראו ישראל את המצרים מתים על שפת הים; ישראל ראתה את יד כח אשר פעל ה' נגד מצרים, וירא העם את ה' והאמין בו ובמשה עבדו. אז שרו משה ובני ישראל את השיר הזה לה' ואמרו:
תהילים תשובה מאקס 15, 1-6.17-18
ר' הבה נשיר לה': נצחונו עצום!
"אני רוצה לשיר לאלוהים, כי הוא זכה להפליא: סוס ורוכב הוא זרק לים. כוחי ושירי הוא ה', הוא היה הישועה שלי. זה שלי אלוהים: אני רוצה לשבח אותו, אלוהים משלי אַבָּא: אני רוצה לרומם אותו! ר.
ה' הוא לוחם, אלוהים הוא שמו. מרכבות פרעה וצבאו הוא השליך אותם לים; הלוחמים הנבחרים שלו היו שקועים בים סוף. ר.
המעמקים כיסו אותם, הם שקעו כמו אבן. יד ימיך, אדוני, הוא מפואר עבור הכוח, יד ימיך, אדוני, להשמיד את האויב. ר.
אתה נותן לו להיכנס ושתול אותו על הר נחלתך, מקם את זה למגוריך, אדוני, האם הכנת, מקדש כי ידיך, אדוני, הם הקימו. האדון שולט לנצח נצחים!" ר.
בוא נתפלל. אוֹ אלוהים, גם בימינו תן לנו לראות את נפלאותיך העתיקות זורחות: מה עשית עם שלך יד חָזָק לשחרר עם אחד מדיכוי פרעה, עכשיו אתה עושה את זה דרך מי הטבילה להצלת כל העמים; תן שכל האנושות תתקבל בברכה בקרב בני אברהם ולהשתתף בכבוד העם הנבחר. למען המשיח אדוננו.
קריאה רביעית בחיבה נצחית ה', גואלך, רחם עליך.
מתוך ספר ישעיהו הנביא הוא 54,5-14
בעלך הוא היוצר שלך, אדון צבאות שמו; גואלך הוא קדוש ישראל, נקרא אלוהים של כל הארץ.
כמו אישה נטושה וּבְנֶפֶשׁ נֶפֶשׁ, ה' קרא אליך בחזרה. האם האישה שנישאה בצעירותה נדחית? - אומר שלך אלוהים.
לרגע קצר נטשתי אותך, אבל אני אאסוף אותך עם עצום אהבה. בהתקף זעם הסתרתי פני ממך לזמן מה; אבל בחיבה נצחית ריחמתי עליך, אומר גואלך ה'.
עכשיו זה בשבילי כמו בימי נח, כשנשבעתי לא למזוג יותר מי נח על הארץ; אז עכשיו אני נשבע לא לכעוס עליך יותר ולא לאיים עליך יותר.
גם אם ההרים יזוזו והגבעות יתנודדו, החיבה שלי לא תעזוב אותך, וְלֹא תִתְפַּסֵּשׁ בְּרִית שָׁלוֹם, נְאֻם יְהוָה רַחֵם אֶתְכֶם.
פגוע, מוכה במערבולת, מנחם, הנה אני מניח את אבניך על הסטיביום ועל ספיר אני מניח את היסוד שלך. אני אעשה את קרבותיך מאבני אודם, הדלתות שלך יהיו של בריל, כל החגורה שלך תהיה מאבנים יקרות.
כל בניכם יהיו תלמידי ה', גדול יהיה שגשוג ילדיכם; אתה תהיה מבוסס על צֶדֶק. התרחק מדיכוי, כי אינך צריך לפחד, נבהל, כי הוא לא יתקרב אליך.
בוא נתפלל. אלוהים כל יכול ונצחי, תרבה לכבוד שמך הצאצאים הבטיחו לאמונת האבות ולהגדיל את מספר הילדים שלך, למה כְּנֵסִיָה לראות את תוכנית הישועה האוניברסלית מתגשמת, שבו קיוו אבותינו בתוקף. למען המשיח אדוננו.
קריאה חמישית בוא אלי ותחיה; אקים לך ברית עולם.
מתוך ספר ישעיהו הנביא הוא 55,1-11
כה אומר ה': "הו כולכם הצמאים, בואו למים, אתה שאין לו כסף, בוא; לקנות ולאכול; לבוא, לקנות בלי כסף, בלי לשלם, יין וחלב.
למה אתה מוציא כסף על מה שהוא לא לחם, הרווח שלך על מה לא מרוצה? קדימה, תקשיבו לי ותאכלו דברים טובים ותטעמו מאכלים עסיסיים.
הטה את אוזנך ובא אלי, תקשיב ותחיה. אקים לך ברית עולם, הטובות שניתנו לדוד.
הִנֵּה עָשִׂיתִי אוֹתוֹ לְעֵד בַּעַמִּים. נסיך ושליט על העמים. הנה תקרא לאנשים שלא הכרת; גוים שלא ידעו אותך יבואו אליך בגלל ה', שלך אלוהים, של קדוש ישראל המכבד אותך.
חפש את ה' בזמן שהוא נמצא, קראו אליו בעודו קרוב. תנו לרשע לנטוש את דרכו וְרָשָׁע מַחְשְׁבוֹתוֹ; שובו אל ה' אשר ירחם עליו ולשלנו אלוהים שבמידה רבה סולח.
כי המחשבות שלי אינן המחשבות שלך, דרכיך אינן דרכי. אורקל האדון.
עד כמה השמיים מעל הארץ, עד כדי כך דרכי עולות על דרכיך, המחשבות שלי שולטות במחשבותיך.
אכן, כשגשם ושלג יורדים מהשמיים ואל תשוב לשם בלי שהשקה את הארץ, מבלי שהפריה אותו וגרם לו לנבוט, כי הוא נותן את הזרע לזורעים ולחם לאוכלים, כך יהיה עם דברי היוצא מפי: זה לא יחזור אלי בלי השפעה, מבלי שעשיתי מה שרציתי ובלי שהשגתי את מה ששלחתי אותה לעשות'.
הנה אתה, אלוהים זו הישועה שלי; אני אבטח, אני לא אפחד, כִּי עוֹזִי וְשִׁירִי ה'; הוא היה הישועה שלי. ר.
תשאב מים בשמחה למעיינות הישועה. הודו לה' וקראו בשמו, להכריז על מעשיו בין העמים, להזכיר ששמו נשגב. ר.
שירו מזמורי ה' כי עשה נפלאות, תדע אותם כל הארץ. שר ושמח, יושבי ציון, כי גדול בקרבכם קדוש ישראל. ר.
בוא נתפלל. אלוהים כל יכול ונצחי, התקווה היחידה של העולם, מאשר דרך הכרזת הנביאים חשפת את התעלומות שאנו חוגגים היום, להחיות את הצמא שלנו אליך, כי רק עם פעולת רוחך נוכל להתקדם בדרכי הטוב. למען המשיח אדוננו.
קריאה שישית לכו בפאר אור ה'.
מתוך ספר הנביא ברוך בר ג', 9-15.32-4.4 שמע ישראל למצוות החיים, הטה את אוזנך לדעת זהירות.
למה, ישראל? כי אתה בארץ אויב ו הזדקנת בארץ זרה? כי טמאת את עצמך במתים והאם אתה במספר היורדים לגיהנום? נטשת את מעיין החוכמה! אם היית הולך בדרך של אלוהים, תשכון לנצח בשלום.
למד איפה זהירות, איפה הכוח, איפה האינטליגנציה, להבין גם היכן אריכות ימים וחיים, היכן אור העיניים והשלום. אבל מי גילה את משכנו, מי חדר לתוך אוצרותיו?
אבל מי שיודע הכל, יודע את זה והוא בחן אותה באינטליגנציה שלו, הוא שיצר את הארץ לנצח ומילאו אותו ברבע רגליים, זה ששולח את האור והוא רץ, קרא אליה, והיא צייתה לו ברעד.
הכוכבים זרחו בעמודי השעון שלהם והם שמחו; הוא קרא להם והם ענו: "הנה אנחנו!", והם זרחו בשמחה על מי שברא אותם. הוא שלנו אלוהים, ואף אחד אחר לא יכול להשוות איתו.
הוא גילה כל דרך של חוכמה ונתן ליעקב עבדו לישראל, אהובתו. בשביל זה היא הופיעה עלי אדמות וחי בין בני אדם.
זה ספר הגזירות של אלוהים והחוק העומד לעד; לכל מי שנאחז בו יהיו חיים, מי שינטש אותו ימות.
חזור יעקב וקבל אותה ללכת בפאר אורו.
אל תתן את תהילתך לאחר וגם לא את ההרשאות שלך לאומה זרה. אשרינו ישראל, כי מה א אוהב אלוהים ידוע לנו.
תורת ה' היא מושלמת, מרענן את הנשמה; עדות ה' יציבה, עושה את הפשוט לחכם. ר.
מצוות ה' נכונות, הם משמחים את הלב; פקודת ה' ברורה, להאיר את העיניים. ר.
יראת ה' טהורה, נשאר לנצח; משפטי ה' נאמנים, הם בסדר. ר.
יותר יקר מזהב, של הרבה זהב משובח, מתוק יותר מדבש וחלת דבש נוטפת. ר.
בוא נתפלל. אוֹ אלוהים, שתמיד מגדילים את שלך כְּנֵסִיָה קורא לילדים חדשים מכל העמים, לשמור בהגנה שלך אלה שאתה עושה נולד מחדש ממי הטבילה. למען המשיח אדוננו.
קריאה שביעית אני אזרוק עליך מים טהורים ואתן לך לב חדש.
מתוך ספר הנביא יחזקאל ע"ז 36,16-17a.18-28
דבר ה' זה בא אלי: "בֶּן-אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּאֲשֶׁר יֵשֵׁב אֶת-אֲדָמָתָם, טָמֵא אוֹתָהּ בְּדַרְכָּם וּבְמַעֲשֵׂהֶם. על כן שפכתי עליהם חמתי על הדם ששפכו בארץ ועל האלילים אשר טמאו אותה. פיזרתי אותם בין העמים, והם נפזרו לשטחים אחרים: שפטתי אותם לפי התנהגותם ומעשיהם.
Giunsero fra le nazioni dove erano stati spinti e profanarono il mio nome santo, perché di loro si diceva: “Costoro sono il popolo del Signore e tuttavia sono stati scacciati dal suo paese”.
אבל התחשבתי בשמי קדשי אשר חילל בית ישראל בגויים אשר באו אליהם. לכן הודיעו לבית ישראל: "כה אמר ה' אלוהים: לא למענך, בית ישראל, אני פועל כי אם אהבה משמי קדשי אשר חיללת בגויים אשר באת אליהם. אקדש את שמי הגדול, חולל בגויים, חולל על ידך בתוכם. אז יידעו הגויים כי אני ה' - אורקל ה' אלוהים –, כשאני מראה את קדושתי בך לנגד עיניהם.
אקח אתכם מן הגויים, ואקבצכם מכל ארץ, ואביא אתכם אל אדמתכם. אני יזרק עליך מים טהורים ותטהר; אטהר אותך מכל טומאתך ומכל אליליך; אתן לך לב חדש, אשים בתוכך רוח חדשה, אסיר את לב האבן שלך ממך ואתן לך לב בשר.
אני אשים את רוחי בתוכך ואגרום לך לחיות על פי החוקים שלי ואגרום לך לקיים ולעשות את אמות המידה שלי. תחיו בארץ אשר נתתי לאבותיכם; אתה תהיה עמי ואני אהיה שלך אלוהים"».
הנשמה שלי צמאה אלוהים, del אלוהים חַי: כשאני בא ורואה הפרצוף של אלוהים? ר.
עברתי בין ההמון, הקדמתי אותה לבית של אלוהים, עם שירי שמחה והלל של קהל חגיגי. ר.
שלח את האור שלך ואת האמת שלך: תן להם להדריך אותי, הוליך אותי אל ההר הקדוש שלך, לבית שלך. ר.
אבוא למזבח של אלוהים, ל אלוהים, צהלת השמחה שלי. אני אשיר לך על הליירה, אלוהים, אלוהים שלי. ר.
קריאה שניה
המשיח שקם מן המתים אינו מת עוד.בוא נתפלל.
הו אלוהים, אשר מאיר את הלילה הקדוש ביותר הזה בכבוד תחיית ה', להחיות בשלך כְּנֵסִיָה רוח האימוץ המשפחתי, כי, מחודש בגוף ובנפש, אנו תמיד נאמנים לשירות שלך.
דרך אדוננו ישוע המשיח, בנך, שהוא אלוהים, וחי וממלוך איתך, באחדות רוח הקודש, לכל הגילאים.
אִגֶרֶת המשיח שקם מן המתים אינו מת עוד.
ממכתבו של הקדוש פאולוס השליח לרומאים רומי ו:3-11 אחים, האם אינכם יודעים שכולנו שהוטבלנו למשיח ישוע הוטבלנו למותו?
על כן נקברנו עמו באמצעות הטבילה למוות, כך שכאשר המשיח קם מן המתים בזכות תהילת אַבָּא, כך גם אנחנו יכולים ללכת בחיים חדשים. כי אם נתאחדו אליו באופן אינטימי בדמות מותו, נהיה כך גם בדמות תחייתו.
אנחנו יודעים את זה: הזקן בנו נצלב עמו, כדי שגוף החטא הזה ייעשה בלתי יעיל, ולא נהיה עוד עבדים לחטא. כי מי שמת משוחרר מהחטא.
אבל אם מתנו עם המשיח, אנו מאמינים שגם אנחנו נחיה איתו, מתוך ידיעה שמשיח, לאחר שקם מן המתים, אינו מת עוד; למוות אין יותר כוח עליו. כי הוא מת, ומת על החטא אחת ולתמיד; אך עתה הוא חי וחי למען אלוהים, כך גם אתם רואים את עצמכם מתים מן החטא, אך חיים לאלוהים, במשיח ישוע.
החרב של אלוהים.
הצהרת הבשורה
הללויה, הללויה, הללויה.
הודו לה' כי טוב הוא, כי זה אהבה זה לנצח. תגיד ישראל: "שֶׁלוֹ אהבה זה לנצח." ר.
הללויה, הללויה, הללויה!
יד ימינו של ה' מורמת, יד ימינו של ה' עשתה דברים חזקים. אני לא אמות, אבל אני אשאר בחיים ואודיע את מעשי ה'. ר.
הללויה, הללויה, הללויה!
האבן שנפסלה על ידי הבונים זה הפך לאבן הפינה. זה נעשה על ידי ה': פלא בעינינו. ר.
הללויה, הללויה, הללויה!
בְּשׂוֹרָה
הוא קם והקדים אותך לגליל.
מהבשורה על פי מתי הר 28,1-10
לאחר השבת, עם עלות השחר ביום הראשון של השבוע, הלכו מריה ממגדלה ומריה השנייה לבקר את הקבר.
והנה הייתה רעידת אדמה גדולה. מלאך ה', למעשה, ירד מהשמים, התקרב, גלגל את האבן והתיישב עליה. המראה שלו היה כמו ברק ושמלתו לבנה כשלג. בגלל פחדם ממנו, נרעשו השומרים ונשארו כמו מתים.
אמר המלאך לנשים: "אל תפחדו! אני יודע שאתה מחפש את ישו, הצלב. זה לא כאן. אכן, הוא קם כמו שאמר; בוא, תראה את המקום שבו הוא הונח. לכו מהר ואמרו לתלמידיו: "הוא קם מן המתים, והנה הוא הולך לפניכם לגליל; שם תראה את זה". הנה, אמרתי לך." כשהם מיהרו לעזוב את הקבר בפחד ובשמחה רבה, רצו הנשים למסור את ההודעה לתלמידיו.
והנה, ישוע פגש אותם ואמר: "שלום!" וַיָּבֹאוּ וַיִּחְבְּקוּ אֶת רַגְלָיו וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ. אז אמר להם ישוע: "אל תפחדו; לך ותגיד לאחיי ללכת לגליל: שם יראו אותי."
🌈⭐️💕