Tempo di lettura: 10 minuti

קרא את הסיפור של ז'אן ד'ארק הקדושה

אינדקס תוכן

סיכום

A cavallo e con un’enorme corazza addosso, involucro di ferro che sembra quasi schiacciare la figura esile. O legata a un palo, stretta all’asta di una croce, mentre fiamme e fumo la lambiscono.

Da seicento anni Giovanna d’Arco è soprattutto queste due icone.

הלוחם המנצח וה"מכשפה" הגוססת. ובין שתי התמונות הללו מתמצות 19 שנות חייה, מאז הילדה הקטנה שנולדה ב-6 בינואר 1412 ב דומרמי, צפון מזרח צרפתי, שעוזר בבית ובשדות ובקושי יכול להתפלל, הופך לילד בן השלוש עשרה ששומע "קולות" משמיים ומרגיש מושקע בפרויקט גרנדיוזי.

מ"מטורף" ל"פולצלה"

“Liberare la Francia”. Proprio così. E far proclamare Carlo VII re di Francia. A comandarle questa missione – dice Giovanna prima ai genitori poi alle autorità – sono le voci dell’Arcangelo Michele, di Caterina di Alessandria, di Margherita di Antiochia… che lei ode distintamente.

Le voci vengono subito bollate come le stramberie di un’analfabeta un po’ stralunata. Ma quando la ragazza, 17.enne, scappata di casa, predice con esattezza una sconfitta della Francia contro gli invasori inglesi, quelle “fantasie” acquistano un altro peso.

Passato il vaglio di alcuni teologi, che la interrogano sulla sua fede, Giovanna viene messa alla testa di un’armata che marcia su Orléans e la cinge d’assedio. In soli otto giorni, un prodigio in termini militari, gli inglesi vengono più volte sconfitti in battaglia, dove l’audacia della “Pulzella” è ineguagliabile.

אורליאן חופשי ושיא התהילה מגיע ב-17 ביולי 1429: צ'ארלס השביעי מוכתר בריימס וז'ואן ד'ארק עם התקן שלה נמצאת לידו.

שני האויבים

Due forze opposte e simili congiurano però contro la Pulzella.

Gli inglesi, che non mandano giù la sconfitta per mano di una ragazzina, e gli stessi francesi, generali ed ecclesiastici, che non vogliono vedersi soppiantati per lo stesso motivo.

Così quando Giovanna guida la liberazione di Compiègne, il ponte levatoio viene sollevato prima che lei possa mettersi in salvo e la ragazza è catturata dai borgognoni. È il 23 maggio 1430 e già due giorni dopo l’Università di Parigi chiede all’Inquisizione che la giovane venga giudicata per stregoneria.

צ'ארלס השביעי עושה מעט מאוד כדי לשחרר אותה וב-21 בנובמבר נמכרת ג'ובאנה לאנגלים.

הנשמה לא נשרפת

Il processo si apre a Rouen il 9 gennaio 1431.

A giudicare la ragazza sono una cinquantina tra gli uomini più dotti di Francia e Inghilterra. Vescovi, avvocati ecclesiastici, prelati di vario grado la interrogano a fondo sui capi di imputazione, idolatria, scisma, apostasia.

La sua fede, l’uso degli abiti maschili, le “voci” misteriose, ogni cosa è oggetto di dure accuse, e false ricostruzioni, alle quali Giovanna, nonostante l’istruzione quasi nulla, risponde con coraggio e precisione. Le viene chiesto fra l’altro se sia in grazia di Dio e la replica è: “Se ci sono, Iddio mi custodisca; se non ci sono, Iddio voglia collocarmici perché preferirei morire che non essere nell’amore di Dio”.

Il processo termina il 24 marzo, l’eroina di Francia adesso è un’eretica da uccidere.

ה 30 במאי 1431 sale sul rogo allestito nella piazza del Vieux-Marché di Rouen.

Muore bruciata viva, gli occhi fissi sulla grande croce astile che frate Isembard de la Pierre ha portato per lei.

La Chiesa riabilita solennemente Giovanna d’Arco nel 1456 e Pio X la beatifica nel 1910. Dieci anni più tardi è Santa per opera di Benedetto XV.

מקור © חדשות הוותיקן – Dicasterium pro Communicatione

ג'ואנה, ילידת ז'אן ד'ארק, נולדה בדומרמי, בלורין שבצרפת, ב-6 בינואר 1412 לז'אק ואיזבל. היוצא דופן בחייו עד שלוש עשרה שנים היה הנורמליות המוחלטת. חבריו הכפריים בעדויות יחזרו על כך עד כדי חדגוניותג'נט era una come le altre.

Le sue occupazioni erano le solite, molto banali e ordinarie: aiutava il padre nella campagna all’aratro, qualche volta governava gli animali nei campi, faceva tutti i lavori femminili comuni. La sua istruzione religiosa le venne dalla madre.

היא עצמה אמרה: "אמי לימדה אותי את פאטר נוסטר, את Ave Maria, את האמונה. אף אחד מלבד אמא שלי לא לימד אותי את האמונה שלי". גם זה נורמלי.

ג'ואן היא גיבורה בהיסטוריה הצרפתית ("אין סיפור יותר צרפתי משלו"-aveva scritto il card. Etchegaray), vittima della politica imperialista degli inglesi.

קארד. כתב שוב. Etchegaray:“Se è vero che Giovanna d’Arco è santa non è certo perché ha salvato la Francia, né tantomeno perché è salita sul rogo, che la Chiesa non ha mai riconosciuto come martirio, ma semplicemente perché tutta la sua vita sembra essere in perfetta adesione a quella che lei afferma essere la volontà di Dio. Quello che lei fa, è ciò che Dio vuole e unicamente questo”.

“Poiché era Dio ad ordinarlo" - הכריז בתוקף -"גם אם היו לי מאה אבות ומאה אמהות, גם אם הייתי בת מלך, הייתי עוזב".

חייו הרוחניים ניזונו מה"אמצעים רגילים” predicati dalla Chiesa in tanti secoli: pregava, andava in chiesa per la messa alla domenica, si confessava spesso, e faceva il proprio dovere bene e volentieri, nell’amore di Dio. C’è un altro elemento speciale nella santità di Giovanna: una parolina che torna insistente nelle testimonianze delle persone che le hanno vissuto vicino per anni. È l’avverbio "מְשַׁחרֵר"כלומר מה"אני אשמח לזה", che il cancelliere incaricato di redigere i verbali riferì spesso.

כל מה שג'ובאנה עשתה, אמרו הכפריים, היא עשתה"אני אשמח לזה": volentieri filava, volentieri cuciva, volentieri faceva gli altri lavori di casa. Non solo, volentieri si recava in chiesa a pregare, quando suonavano le campane, e trovava così conforto nella confessione e nella Eucarestia.

כך העיר רג'ין פרנו, היסטוריונית צרפתית מימי הביניים:"עם ה"משחרר" הפשוט הזה, האנשים המסכנים האלה הניחו אולי בידינו את התכונות היקרות ביותר של ג'ובאנה". בה אם כן, במעשיה היומיומיים, היה הדהוד של אמונתה הפשוטה, אך שהפיקה קדושה.

בגיל שלוש עשרה, לפיכך, הוא אמר להוריו: "לעתים קרובות אני שומע קולות של קדושים: מיכאל המלאך, קתרין מאלכסנדריה, מרגרט מאנטיוכיה...". ז'אק ואיזבל לא הקדישו לכך תשומת לב, והשמיעו את ההפצרות הכנות הרגילות. במקום בגיל 17 יש הרבה יותר: "ה"קולות" מצווים אותי לשחרר את צרפת”. Il padre non solo non le credette ma si infuriò; Giovanna scappò di casa, passando per matta.

אבל כשהיא ניבאה במדויק תבוסה צרפתית, אצילי האזור האמינו לה והובילו אותה אל המלך החלש והלא בטוח שארל השביעי. לבסוף האמינו לה והיא צעדה עם צבא (עליו גברה, וזה היה נס של ממש) נגד האנגלים, ושחררה את אורלינס מהמצור תוך שמונה ימים בלבד.

אירוע בלתי מוסבר מנקודת מבט צבאית, יאמרו. בשנת 1429 גררה ג'ואן את המלך הצעיר בעל כורחו לריימס כדי להיות מוכתר למלך צרפת - זה שיא היוקרה"מְחוּכָּם" di Giovanna. Ella si riconoscerà solo e sempre un umile strumento nelle mani di Dio. Così infatti risponderà ad uno dei giudici: “ Senza il comando di Dio io non saprei fare nulla… Tutto quello che ho fatto, l’ho fatto per comando di Dio. Io non faccio niente di testa mia ".

Anche questa è santità: non approfittare dei doni di Dio per la propria gloria e prestigio; Giovanna fece proprio così ma la sua parabola volgeva alla fine. Fu ferita davanti a Parigi, e poi catturata a Compiegne dai borgognoni, alleati degli inglesi, e "נמכר"הֵם. אלה הקימו משפט ראווה עם חבריהם, אנשי אקדמיה ואנשי דת, עד ששלחו אותה למוקד באשמת כישוף. ג'ואן, האויב הגדול, הוקרבה על מזבח האימפריאליזם האנגלי המתהווה. אבל זה גם נשאר דף שחור בהיסטוריה הצבאית של העם הזה.

עוד שני שיקולים קטנים. אולי השבח היפה ביותר לקדושתה של ג'ואן ניתן על ידי בורגני מאורלינס:"הייתה שמחה גדולה להיות איתה".

La seconda viene dalla risposta che diede ad un giudice, quando le chiese perché Dio doveva servirsi del “שֶׁלוֹ"עזרה להתגבר, כיון שהוא כל יכול, השיבה:“Bisogna dare battaglia, perché Dio conceda la vittoria”.

È un pensiero profondo: la nostra fede in Dio non ci dispensa mai dal fare il nostro dovere, in termini di lavoro, di sacrificio e di rischio. Dio ha deciso di non fare tutto da solo, e questo significa un grande atto di fiducia in noi; talvolta, al costo della propria vita come per Giovanna d’Arco.

התהליך הסתיים בא"סיכום גס ולא הוגן של העובדות", שבו השופטים, שקיבלו אף הם את בקשותיו של הבישוף, גינו לבסוף את ז'אן ד'ארק כחוזרת כפירה וב-30 במאי 1431, עוד לא בת עשרים, היא נשרפה בחיים על המוקד בכיכר השוק של רואן.

Il suo comportamento fu esemplare sino alla fine: richiese che un domenicano tenesse elevata una croce ed alla morì atrocemente invocando il nome di Gesù. Le sue ceneri furono gettate nella Senna, onde evitare una venerazione popolare nei loro confronti. Un funzionario reale inglese ebbe a commentare circa l’accaduto: "אבדנו, שרפנו קדוש".

כעשרים שנה לאחר מכן פנו אמה ושני האחים לכס הקדוש בבקשה לפתוח מחדש את תיקה של ג'ובאנה. האפיפיור קאליסטוס השלישי (אלונסו דה בורג'ה, 1455-1458) שיקם ב-1456 את הגיבורה הצרפתית, וביטל את פסק הדין המעוות של הבישוף הצרפתי. זה היווה הנחת יסוד חיונית להגיע להאדרת הארצית המוחלטת שלו.

ג'ואנה הוכתרה ב-18 באפריל 1909 על ידיסנט פיוס העשירי (ג'וזפה מלכיור סרטו, 1903-1914)e proclamata santa il 16 maggio 1920 da Pp Benedetto XV (Giacomo della Chiesa, 1914-1922), לאחר זיהוי הניסים שנקבעו (ריפוי שלוש נזירות מכיבים וגידולים חשוכי מרפא)

הכת שלה זכתה לעידוד במיוחד בצרפת בתקופות משבר מיוחדות בתחום הצבאי, עד שהוכרזה כפטרונית האומה.

חייה המדהימים והקצרים, התשוקה והמותה הדרמטי של ז'ואן ד'ארק סופרו אינספור פעמים במאמרים, רומנים, ביוגרפיות, מחזות לתיאטרון; אפילו קולנוע ואופרה עסקו בדמות הזו. גם היום הוא בין הקדושים הצרפתים הנערצים ביותר.

ג'ואן ד'ארק הקדושה נערצת גם כפטרונית השהידים והדתיים הנרדפים, קורבנות אונס, מתנדבות בחדר המיון, כוחות מזוינים וחיילות.

פירוש השם יוחנן / א: "ה' מיטיב, מתנת ה'" (עברית).

למידע נוסף:

>>> שור מכריז על ז'אן ד'ארק המבורכת כקדושה

קתכזה של האפיפיור בנדיקטוס ה-16:
>>> ז'אן ד'ארק הקדושה
[צָרְפָתִית,אנגלית,אִיטַלְקִית,פורטוגזית,ספרדית,גֶרמָנִיָת]