מה לומר? לבי לא יכול היה להכיל את פעימותיו, ידי הזיעו ומוחי היה מעורפל; הכל החזיר אותי לפני שלוש שנים. לא יכולתי להסתכל מסביב, נראה היה ששום דבר לא השתנה. היינו במקום הזה, של תקווה, של אהבה, של כאב, ומצאנו אותו כפי שהשארנו אותו: מלא מדי בילדים.
Ci avviamo all’ascensore, pochi secondi ed eccoci al terzo piano. Francesca simula indifferenza dietro la mascherina, ma i suoi occhi sono troppo attenti a guardarsi attorno per essere davvero indifferente.
אנחנו נכנסים ישירות למחלקה, מתקדמים לחדר המשחקים לפסנתר, עם עיניים נעוצות ואוזניים ערלות על המיקרופון הזה שקשקש שמות וכיוונים (ובדעתי זה הדהד "רוברט ב-k6 אינץ', "רוברט ב-k13“); ci fermiamo avanti all’ufficio della caposala e attendiamo Elsa.
בינתיים, רמיגיוס...
כן, יש הרבה רגשות. זה לא פשוט, לא קל בכלל! אבל זו הדרך היחידה שאנחנו צריכים לשמור על הזיכרון של יוג'ין, per trarre ancora insegnamento dalla sua giovane vita terrena.
Arriva Elsa, ci salutiamo, ci abbracciamo, i nostri occhi si parlano da sopra le mascherine. Si dirige con passo svelto presso lo studio della Dottoressa e intanto Remigio arriva.
יש כאן הרבה, יותר מדי ילדים. נראה שהם מגיעים מכל מקום; עגלות ילדים, עגלות, כסאות גלגלים, רגליים קטנות שהולכות עם אחת יד מחובר לטרולי IV (אנחנו לא יודעים אם הם דוחפים או מחזיקים אותה) והשני ל- יד מ ה אִמָא או אבא.
Cappellini buffi, cerchietti colorati, fasce ricche di fiocchetti, tutto per rendere ancora più belle quelle testoline calve e straordinariamente lucide e perfette.
מי משחק עם הטאבלט, מי עם הטלפון הנייד, מי עם משחקים וספרי סיפורים; כולם מנסים להרחיק את הזמן, מחכים, כאילו זה היה יום רגיל בכל מקום. מטעמי פרטיות, ומתוך כבוד, לא צילמנו כל תמונה של המחלקה; כל חיים ראויים להיות מוגנים ומוגנים מכל צורה של סקרנות. במיוחד ברגעים האלה ובמקומות האלה של תקווה, של סבל, של אהבה.
Ecco che arriva la nostra Dottoressa! Baci, abbracci, forti abbracci, occhi lucidi; non è facile nemmeno per lei vederci qui in reparto. La stanchezza di una notte non proprio tranquilla è visibile sul suo viso, il peso di tante terapie da visionare, tanti visini e tanti volti da rassicurare (e non sempre è veramente così).
השעה בערך 11 והיא במחלקה מאז 20:00 אמש, לאחר שסיימה את משמרת 8-14
שעות השהות כאן במחלקה עולות בהרבה על השעות שביליות במשפחה.
Parliamo di tante cose, il tempo scorre troppo velocemente e lei deve ritornare alla sua missione (mentre parlavamo il suo cellulare è squillato non so quante volte, la collega ha chiesto non so quanti consigli).
אלזה בינתיים מרגיעה אחד אִמָא che le chiede ragguagli.
אנחנו פותחים את התיקים, לתדהמתם ולשמחתם של שניהם. אנחנו מניחים את כל המתנות שהבאנו על עגלת תרופות; כל מה שתרמת איתו אהבה.
Dolci, libri di favole, pastelli, caramelle, pastelli, giochi da tavolo, ed il tanto desiderato spray rimuovi cerotti! Si, nei nostri contatti con la ludoteca e con la caposala ci fu chiesto di evitare giochi che i bambini, per ovvi problemi, non avrebbero potuto utilizzare (hanno depositi pieni di palloni da calcio, difficili da usare in ospedale) ma di dirottare le nostre risorse su un prodotto che avrebbe sicuramente portato gioia e sollievo ai piccoli pazienti.
Spray togli cerotti, articolo introvabile! Si, la ricerca di questo prodotto ci ha impegnato molto. Pare che l’articolo non fosse disponibile in nessuna farmacia, deposito di medicinali, e similari, del territorio nazionale. Abbiamo coinvolto tutti, dall’amico farmacista del nostro paese, ai grandi on-line. Tra l’altro è un prodotto non proprio economico, ma efficacissimo. E per i bambini sottoposti ad analisi, pic, pet, interventi chirurgici, riuscire a rimuovere i cerotti di protezione senza sentire dolore è già un grande sollievo.
אלזה שמחה לקחת את הבקבוקים השונים ומרוצה הולכת לכיוון מחלקת התרופות",אני אביא אותם לכל המחלקות, כך שהילדים יעברו תרופות ללא בעיות!".
אנטונלה, לעומת זאת, לוקחת ספר עם הניתוקים של פפה חזיר מהעגלה. "אני מיד מביא את זה לג'וליה". הוא יוצא למסדרון וקורא "ג'וליה!". באה ילדה קטנה בגובה אגורה, אולי בת שנתיים, קרחת לגמרי ועם הצלקות על הראש שאנחנו מכירים היטב, עם היד הקטנה שלה בזו שלה אִמָא, הוא לוקח בביישנות את האלבום, ובעיניו מלאות כאב ופניו מלאות סבל, הוא מברך אותנו.
Il volto di Giulia è quello dei duecento bambini che ogni giorno passano per questo reparto, e la sua gioia è quella che vorremmo far provare ad ognuno di loro.
אמרתי את זה ואני אגיד את זה שוב, כל אחד מאיתנו צריך לסייר בבית חולים לילדים לפחות פעם בשנה. זאת כדי להתקלח בענווה ולהודות לאלוהים על המתנה הגדולה של בריאות וחיים. כל השאר זה יותר.
החלפה אחרונה, ההבטחה להמשיך מעת לעת את הקולקציה שלנו, עיניים בהירות והמון המון אהבה scambiato, ancora abbracci e baci con lo sguardo a tutti i super-eroi che ci sono vicino, che passano e attendono, e lasciamo il reparto.
הלב כל כך מלא אהבה, la mente è completamente piena delle parole, degli sguardi, che abbiamo ricevuto in dono, che usciamo dall’ospedale senza rendercene conto.
Un saluto alla nostra Madonnina e alla volontaria del Negozietto, uno sguardo alla ludoteca, la visita e una preghiera nella nostra amata Cappella, e andiamo via.
קפלת סלוויאטי ב-OPBG
E’ mezzogiorno! Il cannone del Gianicolo spara il suo colpo e dal piazzale si odono tutte le campane di Roma. Che musica celestiale!
Rientrati nel camper decidiamo di spostarci a Via Nuova Fornaci; la zona è più tranquilla, anche se a ridosso di San Pietro, e con un po’ di fortuna possiamo rimanere lì per i prossimi giorni.
אנחנו אוכלים ארוחת צהריים עם הציוד שהובא מהבית (להנאתה של פרנצ'סקה, הקציצות של הסבתא טטה הידועה לשמצה וה חתול תפוחי אדמה) ומנוחה מחכה לפגישה עם אלסנדרו גיסוטי ל פאלאצו פיו.
המתנה 92
בשעה 16.30 אנחנו עם אלסנדרו; מידע על הפעילויות, חילופי חיבוקים, טיול לקפה, הרבה חיוכים והרבה חיבה. יכולנו לבלות איתו שעות, לעולם לא תהיה לנו בעיה עם נושאים לדבר עליהם! הוא באמת אחד האנשים הכי נחמדים שאני מכיר, שיש לנו את הכבוד והעונג להיות חבר!
ג'וזפינה, פרנצ'סקה, אלסנדרו גיסוטי ורמיג'יו במטה של חדשות הוותיקן בפאלאצו פיו
Ma si sa, il tempo è tiranno, e gli impegni sono sempre tanti, soprattutto per chi ha la responsabilità dei media vaticani.
כמה תסיסה וכמה רגשות ביום הרומאי הראשון הזה. הנשמה שלנו צריכה למצוא שלווה, שלווה ואיזה מקום טוב מזה יכול לתת שלווה?
בזיליקת פטרוס הקדושבזיליקת פטרוס הקדושבזיליקת פטרוס הקדושפרנסס בסנט פיטר
התענגנו על כל דקה בערב הזה, היינו צריכים את זה.
Abbiamo girovagato in lungo e in largo tutta la piazza, c’era ancora tanta gente in fila per entrare all’interno della Basilica e l’orario di chiusura era vicino. Ma tanto, ci eravamo ripromessi, la visita domani.
פרנצ'סקה רעבה! תביעת 11 השנים שלה! וה מקדונלדס di Borgo Pio è troppo invitante per passare oltre.
המתנה 93
Panino con hamburger, patatine, bibita e qualche gioco al tavolo interattivo ci rimettono in sesto, anzi ci fanno sentire in pieno la stanchezza di questo giorno, così decidiamo di ritornare al nostro amato camper dove la dolcissima Lussy ci sta aspettando.
אי אפשר לפספס לילה טוב בכיכר פטרוס הקדוש!
אנחנו צועדים את הקילומטר וחצי שמפריד בין כיכר סן פייטרו לחניון הציבורי פורנצ'י בו חונה חניון פיו האהוב שלנו.
לוסי מחכה לנו, חיבה ומתוקה כמו תמיד.
המתנה 94
E’ in corso il festival di Sanremo e iniziamo a seguire qualche canzone, ma il sonno incombe…
פרנצ'סקה התחדשה לאחר ארוחת הערב ב-Mc! אין לו כוונה לישון ושוב משיק את הרעיון שלו "לילה ברומא" לאור הזרקורים.
לילה רומי
מהפרסומות השונות בטלוויזיה, למדנו שהתוכנית VivaRai2, נערך על ידי פיורלו, בשבוע של סן רמו, sarebbe andato in onda la sera (notte) a fine festival.
Inutile dire che Francesca era intenzionata ad andare a Via Asiago, a seguire in diretta l’ultima puntata serale del programma. A nulla sono valsi i nostri pigiami, e la nostra stanchezza.
A mezzanotte e mezza la sveglia suona! Di fronte al nostro no, Francesca scoppia a piangere e a quel punto cosa fa Remigio? Si alza dal letto, si cambia, mi incita a fare altrettanto e chiama il taxi per andare alla storica sede Rai.
תארו לעצמכם את האושר של פרנצ'סקה!... וגם את הקור של הלילה!
Arriviamo a Via Asiago, sembra giorno tanta è la gente in attesa di vedere dal vivo lo spettacolo. Nessuno accusa sonno o freddo… una bella e sana euforia nell’aria ci rende allegri e spensierati come la nostra Francesca.
מד החום מראה מעלה אחת צלזיוס.
Ad uno ad uno escono ballerini, conduttrici, ospiti, attori, è un tripudio di musiche e colori! Che dire, lo spettacolo è meraviglioso e Fiorello un mattatore fantastico!
צונן, אבל מלא באנרגיה ו אהבה. החיוך של פרנצ'סקה מחמם אותנו.
אנחנו ממשיכים בקרקס הזה עד 3.15 בבוקר, ואז הכל שקט והקור שולט. המונית לחזרה היא נווה מדבר של חמימות ולבסוף בשעה 4.00 חוזרים לקמפר Pio שם חום התנור מקבל את פנינו. יאללה, סוף סוף כולם לישון.
שבת בוותיקן
Il risveglio di sabato è con calma, abbiamo avuto modo di riposare bene.
Roma ci accoglie in tutta la sua bellezza con un’aria frizzantissima ed un sole stupendo.
La nostra giornata è tutta da dedicare alla Basilica di San Pietro per visitarla con calma e per assistere alla Santa Messa.
לכל זה קדם עוד מפגש נפלא; ב-11 אנחנו נפגשים עם שיער מבורך ועם אלסנדרו הקטן, שלה בֵּן.
גם עם בנדטה לא חסר ויכוחים! מהרפתקאות ביתיות, בית ספר ופעילויות ספורט של אלסנדרו ופרנצ'סקה, העבר שראוי לחלוק, הפרויקטים החדשים של עֲבוֹדָה, tante cose da raccontare che non basterebbe una giornata intera. Ma il pomeriggio incalza, Alessandro scalpita perché ha una festa di compleanno e anche noi abbiamo la Basilica che ci aspetta.
לא קל להיכנס, התור ארוך גם אם זורם ובברכה על ידי המשמר השוויצרי, סוף סוף נכנסים!
Che incanto! Gli occhi spaziano e non sanno dove posarsi; un senso di pace ci pervade. Siamo insieme a centinaia di altri pellegrini, visitatori, ma ovunque c’è rispetto per il luogo sacro in cui ci troviamo. Ci soffermiamo ad ammirare la Pietà di Michelangelo, la tomba di San Giovanni Paolo II, entriamo in raccoglimento all’interno della Cappella del Santissimo. Scendiamo a visitare le tombe dei Papi, ci emozioniamo fortemente di fronte alla tomba del Papa Emerito Benedetto XVI. E poi ancora, la statua di San Pietro, la Cattedra di Pietro, l’altare centrale, il Museo del tesoro di San Pietro…
Il tempo scorre, ma per noi è come essere appena entrati. Ci rendiamo conto di non aver pranzato, che è pomeriggio inoltrato. Alle 17.00 c’è la messa vespertina all’altare della Cattedra e decidiamo di partecipare anche al Rosario che la precede.
Inutile dire che la stanchezza è tanta; in questi giorni romani abbiamo percorso tanta strada, migliaia di passi, ma il senso di pace che si vive all’interno della Basilica ci riconcilia con il mondo intero. Sono sincera, la mia partecipazione alla messa è stata così sentita che avrei potuto tranquillamente rimanere lì, seduta su quei banchi di legno, fino al giorno dopo. L’omelia è breve ma intensa, i canti della corale maschile, le persone in raccoglimento, insomma un piccolo assaggio di serenità.
Lasciamo definitivamente la Basilica che sono circa le 18.30. Il freddo esterno è pungente, un rapido giro per Via Conciliazione e decidiamo di rientrare al camper per la cena e il meritato riposo fisico.
Una bellissima chiacchierata telefonica con la nostra cara Enrichetta Offreda ci permette di condividere subito tutte le emozioni di questi giorni, con la promessa di ritornare presto e dedicare a lei e alla sua deliziosa famiglia una intera giornata.
Un bel piatto di pastasciutta ci riconcilia con la terra, i pigiamoni caldi e le canzoni di Sanremo fanno il resto. Alle 22.30 siamo belli che addormentati tutti e quattro.
E’ domenica
Svegliarsi con il suono delle campane è bello; col campanone di San Pietro è meraviglioso. L’aria è gelida fuori, Remigio e Lussy rientrano ghiacciati dalla passeggiata mattutina.
פרנצ'סקה ישנה בחמימות, החום מהכיריים מחמם את מיטת התינוק שלה עד כדי כך שהיא יכולה לישון בלי הכיסויים. ניחוח הקפה מעיר גם אותה ואנחנו מתכוננים לארוחת הבוקר.
התוכנית של היום כוללת השתתפות באנג'לוס di Papa Francesco, a mezzogiorno, e poi rientro a casa così che non si faccia troppo tardi per permettere a Francesca di prepararsi per la scuola per lunedì.
Sistemiamo per bene il camper, mettiamo a posto stoviglie e vestiti così che il viaggio di ritorno si svolga poi senza danni, e siamo pronti per “scendere” in Piazza San Pietro.
Certi di essere in anticipo, ci avviamo con tutta calma.
בהגיענו מחוץ לעמודים אנו מבחינים בכוחות משטרה רבים, באמת רבים! וכל כך הרבה אנשים בתור, כל כך הרבה!
אנחנו ניגשים לקרבניירה, כדי להבין אם היה אירוע מסוים בכיכר שפספסנו, או מה... הוא, מחייך, אומר לנו שכל האנשים האלה מחכים להיכנס לכיכר פטרוס הקדושאנג'לוס! E che l’unico modo per accedere è quello!
ביום ראשון אתה יכול להיכנס רק על ידי התבוננות נוקשה בתורים העומדים על ויה דלה קונסיליציונה, ועל שערי העמודים. כולם מאוישים לבדיקות פולחניות!
Insomma, da che eravamo in anticipo, ci tocca camminare molto velocemente per riuscire a superare i controlli e ad accedere alla piazza prima dell’uscita alla finestra di Papa Francesco.
Ce la facciamo, siamo appena entrati, quando un boato di gioia si alza e una piccola figura vestita di bianco si affaccia alla finestra aperta. Anche se siamo molto distanti (e noi lo abbiamo visto da molto vicino), è sempre una grandissima emozione! Le sue parole sono balsamo per i nostri animi, le esortazioni alla pace, alla preghiera per la “martoriata Ucraina”, per le vittime del terremoto in Turchia e in Siria… un pensiero per ogni situazione difficile che questo mondo sta vivendo.
Non può che concludersi così il nostro weekend. Con il grande dono delle Sante Parole di Papa Francesco.
אנו קוראים איתו את התפילה האחרונה, מקבלים את ברכתו ומברכים אותו בהתלהבות יחד עם אלפי האנשים שנמצאים איתנו.
אנחנו עוזבים: ארבעת הלבבות שלנו נשארים בכיכר פטרוס הקדוש, בין זרועותיה האדירות והאוהבות של עמוד העמודים, שכמו האדון מחבקת את כולם לנצח.
